Page 134 - 14322
P. 134
| 134סמנתה יאנג
עיגולים כהים התחילו להופיע מתחת לעיני ,מאחר שלא קיבלתי את
שמונה שעות השינה שלי הלילה .אבל מעבר לכך ,נראיתי מדוכדכת.
הרפר צדקה .הצללים עוד היו שם.
השפלתי את מבטי .לא יכולתי לשאת את העובדה שלא הצלחתי
להסתיר את זה .איך קיילב לא ראה אותם כשהיה איתי? או שאולי
פשוט לא היה לו אכפת? ולמה אני רוצה שהוא יתחשב ברגשות שלי?
זה לא אמור להיות חלק מהקטע שלנו.
אנחה נרעדת התפרצה מתוכי כשגמרתי אומר בליבי .זאת בדיוק
הסיבה שרציתי לדבר עם הרפר — ידעתי שהיא תהיה כנה איתי .שהיא
תגיד לי לעשות מה שהכי טוב לי ,גם אם זה עומד בסתירה לטבע
ההרפתקני ולפילוסופיה האישית שלה.
מאוחר יותר אתקשר לקיילב ואומר לו שהמפגשים שלנו נגמרו
באופן רשמי.
פטריס פשוט תצטרך להבין שאני עסוקה בעבודה מכדי "לבדר"
את האורח שלה.
עקבי נקשו על המרצפות כשחציתי את חדר השירותים הריק
ופתחתי את הדלת הכבדה ,אבל רגלי כשלו כשראיתי את קיילב שעון
על הקיר הנגדי במסדרון.
יצאתי מהשירותים ,והנחתי לדלת להיסגר בכבדות מאחורי .הבטתי
ימינה ושמאלה ,וראיתי שאנחנו לבד .החזרתי את תשומת ליבי אליו
באיטיות .גל מרגש של תשוקה לא קרואה עבר בי בתגובה למבטו
הרעב" .הי".
הוא התרחק מהקיר ולפתע נצמד אלי ,הניח את ידיו מעל ראשי על
מסגרת הדלת שמאחורי .עיניו הלוהטות בחנו את פני" .יש בעיה ,אווה?"
ניענעתי את ראשי בבלבול" .מה?"
"אל תשקרי ".נשימתו פגעה בשפתי בלחישה.
רעדתי מעצבים" .למה אכפת לך?"
"את מנתחת את אתמול בלילה .נותנת לזה להשפיע עלייך ".הוא
טפח על הרקה שלי בעדינות.
העפתי את ידו בחבטה" .אני לא ".שקרנית.
