Page 130 - 14322
P. 130
| 130סמנתה יאנג
הרפר — ההרפתקנית ,זאת שתופסת את החיים בביצים — לא
אמרה לי להתעלם מהדאגות שלי וללכת על זה .במקום זאת היא
נגעה בזרועי ואמרה" ,חשבתי שסקס עם הבחור הזה יהיה הסחת דעת
נחמדה .שהוא אולי ירחיק את הצללים מהעיניים שלך .אלה שהופיעו
שם מאז שג'ם מתה .אבל הם לא נעלמו ,אווה .אולי כדאי שתגמרי
איתו ותמצאי מישהו אחר ,אם בא לך איזה סטוץ".
אם זה מה שהרפר אומרת ,כדאי שאקשיב .הינהנתי והסטתי את
מבטי .עיני טיילו בהיסח דעת על המסעדה.
רגע .מה?
מבטי חזר מיד אל דוכן המארחת ,שם עמד לא אחר מאשר הסקוטי
המניאק שלי עם עוד שלושה גברים .הוא לבש חליפה אחרת ,אבל
הבעת פניו נשארה זהה — רצינית ומאיימת.
"איך יכול להיות שזה קורה?" נאנחתי.
"מה? מה קרה?" הרפר עקבה אחר מבטי.
"הוא פה".
"מי פה?"
"קיילב ",סיננתי ,והסתובבתי אליה בהבעת פנים שללא ספק
שידרה ֵאימה" .נו ,באמת .איזו ישות־על עם כוחות נסתרים בטוח
משחקת בנו .שני אנשים לא יכולים להמשיך להיתקל אחד בשני ככה
ללא עזרתה של איזו ֵאלת גורל מע ּוותת".
"או מיי גוד ".שפתיה של הרפר נפשקו בתדהמה" .זה הבלונדיני
הגבוה שלא התגלח כמה שבועות?"
"בדיוק".
"חשבתי שאמרת שהוא ויקינג אופנוען?"
"לעבודה הוא לובש חליפות .הוא סמנכ"ל הכספים של 'קוטו',
זוכרת? כן ,בדרך כלל מגפי אופנוענים ,מכנסי ג'ינס וקעקועים .אבל
שום דבר מזה לא משנה ,כי הם נכנסים .אלוהים ,בבקשה אל תראו
אותנו".
תחינותי לא נענו ,כי כשעיניו של קיילב התרוממו מהאיש שלידו
בדרך לשולחן שלהם ,הוא סרק את המסעדה ומיד קלט אותי במבטו.
