Page 6 - 14322
P. 6
6סמנתה יאנג|
קעקועים שלא התעמקתי בהם הציצו מתחת לשרוול המקופל של
החולצה שלו .חולצה שחשפה שרירים מהסוג שיש לך רק אם אתה
נוהג לבקר בחדר כושר דרך קבע.
דוגמה ומופת למין הגברי ,ללא ספק.
נאנחתי וזרקתי לדייל מבט מרוגז יודע־דבר" .באמת?" היה לי
ברור שמר־כנופיית־אופנוענים־ויקינגי מקבל פה יחס מועדף.
"גברתי ,בבקשה אל תגרמי לי להתקשר לאבטחה".
שפתי נפשקו בהלם" .לא הגזמנו?"
"את ".הנהמה הלוחמנית שהתלוותה לקולו של הוויקינג היתה
מקוממת.
הרמתי אליו את עיני.
הוא גיחך בלעג" .עופי מפהִ ,ווי ִין".
עניתי בבלבול מכוון" ,אני לא מבינה סקנדינבית".
"אני סקוטי".
"נראה לך שזה מזיז לי?"
הוא מילמל משהו לא ברור ופנה אל הדייל" .סיימנו?"
הבחור שלח לו חיוך פלרטטני ומסר לו את כרטיס הטיסה והדרכון.
"הכרטיס שלך שודרג ,מר סקוט".
"רגע ,מה —?" אבל הוויקינג כבר לקח בחזרה את הדרכון והכרטיס
שלו ונפנה ללכת.
רגליו הארוכות גמאו מרחק גדול יותר מרגלי ,אבל לי היתה
מוטיבציה ,ויכולתי לרוץ בעקבי הסטילטו שלי .אז רצתי ,מזוודת
הטרולי שלי מקפצת לה מאחורי על גלגליה.
"חכה רגע!" אחזתי בזרועו .הוא הסתובב אלי מהר כל כך ,עד
שכמעט מעדתי.
התייצבתי במהירות ומשכתי בזעף את ז'קט החליפה שלי בחזרה
למקומו" .אתה צריך לעשות את הדבר הנכון ולתת לי את המושב
הזה ".לא ידעתי למה אני מתעקשת כל כך .אולי מפני שתמיד הרגשתי
מתוסכלת כשראיתי אחרים מתמודדים עם אי־צדק .ואולי פשוט נמאס
לי מכל האנשים שדרכו עלי השבוע.
