Page 74 - 14322
P. 74
74סמנתה יאנג|
אוף .גברתי .התגעגעתי לימים שהייתי "מיס" .בכל זאת חייכתי
אליה בתודה ומסרתי לה את הז'קט.
חזרתי למושב שלי ,מודעת היטב לעובדה שמבטו של חברי
החדש למושב נעוץ בגופיית המשי השחורה שתחבתי לחצאית.
פניתי אליו בחיוך קטן ,והוא חייך אלי בחזרה .היו לו עיני שוקולד
חומות ,ריסי פחם ארוכים שכל אישה היתה הורגת בשבילם ,וחזות
נעימה שהזכירה לי את רוב לאו מתקופת הסרט "חברים" ,לא כולל
השיער .השיער שלו היה עבה ,כהה ומסורק מהמצח בגל כה מושלם,
שלא היה לי ספק שהוא משתמש בחומר כלשהו .ושה ַס ּפר שלו מאוד
יוקרתי.
הסתכלתי על החולצה הלבנה הרעננה שלבש לצד עניבת המשי
הכחולה־כהה שהוא בדיוק שיחרר .מבנה גופו היה דקיק ,אתלטי ,יותר
מתאים לסגנון הרגיל שלי מהגבר שישב מצידו האחר של המעבר .אף
על פי כן ,לא היתה לו שום השפעה על ההורמונים שלי .וזה ,כנראה,
דבר טוב .מבטי נפל על כף ידו השמאלית כשהוא שיחרר את העניבה
שלו.
עיגול בהיר הקיף את הקמיצה שלו.
החלאה הוריד את טבעת הנישואים שלו.
בין הסטוץ לימיני והחמור משמאלי ,הייתי מתוסכלת לגמרי.
"קוראים לי י ּו ".הוא הושיט לי את ידו.
לחצתי את ידו ,אף על פי שבליבי קיללתי אותו .לא הבנתי גברים
שמתחתנים כשאין להם כל כוונה להישאר נאמנים" .אווה".
"שם יפה לאישה יפה".
אויש ,ממש לא מקורי" .תודה".
חשבתי ששמעתי אנחת תסכול מצידו השני של המעבר ,אבל
התעלמתי ממנה.
"את מתגוררת בבוסטון?" שאל יו.
הוא דאג לשמור על קשר עין ,הרגשתי שהוא מתאמץ לא להסיט
את מבטו בכוונה.
"כן .ואתה?"
