Page 153 - 16222
P. 153
מפלצת בעיניו ׀ 153
לך ,המצב השתנה ...זה מסובך .סנטינו יעשה את זה .הוא פשוט מפחד
לסכן את החיים שלו ,אתה יודע ,ולאבד אותם .הוא חשב שהוא לא
יצטרך לראות אותי שוב אחרי שהוא שילם לך ,אבל הוא צריך לדעת
שכסף לא יכול לסלק כל חוב".
הוא משתתק לרגע ,והדממה מחרישת אוזניים .ליבי דופק כה חזק
עד שאני חרדה שהוא ישמע אותו ,שהוא ידע שאני עומדת כאן .אבל
כעבור רגע ,הוא צוחק" .אוי ,נו באמת ,ריי ,אתה מכיר אותי .אתה
יודע שאני אוהב לשחק באש .זאת אחת ההתמחויות שלי".
הם מחליפים עוד כמה מילים ,אבל אני לא שומעת אותן .אני
מתרחקת מהדלת ,רצה בחזרה לקומה העליונה ,שם אני מוגנת ולא
נראה לי שהוא ישמע את צעדיי .אני חוזרת לחדר האמבטיה ומרימה
את השמלה ,מכניסה אותה לחדרו ,שם המגבת עדיין נחה על הרצפה.
אני מרימה גם אותה ומביטה סביב ,מחפשת סל כביסה ,אבל אין כאן
אחד.
אני סבה על עקביי ,עומדת לצאת בחיפוש אחר סל כביסה ומייד
נתקלת בגוף שחוסם את פתח הדלת .אני נבהלת כל כך עד שאני
משחררת צווחה צורמנית ,וכמעט נופלת .נאז עומד מולי ובוחן אותי
בחשש כשאני מצמידה את השמלה לחזה שלי.
לא שמעתי אותו עולה במדרגות.
"את נבהלת בקלות ",הוא אומר" .בדיוק באתי לבדוק מה קורה
איתך .נעלמת לזמן רב".
"כן ,אני ,אה ...כלומר ,התקלחתי זמן רב ולא רציתי לצאת כי ,אתה
יודע כי נהניתי ,וכי קר ...ולמה קר?"
אני שקרנית נוראית .אני יודעת.
הוא מסתכל עליי כאילו גם הוא יודע את זה.
"שכחתי להדליק את החימום אתמול לפני שיצאנו ",הוא אומר.
"הטמפרטורות צנחו בלילה .הדלקתי אש באח בחדר העבודה ,חם שם".
"אה ,יופי ",אני אומרת ,ומרימה את הצרור שבזרועותיי" .רק
רציתי לשים אותם איפה ...שאמורים לשים אותם".
הוא לוקח ממני את הבגדים ומסמן לי לצאת בהינד ראש .אני
