Page 149 - 16222
P. 149
מפלצת בעיניו ׀ 149
זאת הפעם השלישית שאני עוברת על כל התירוצים לכך שעליי
ללכת ,אבל אני לא נשמעת בטוחה יותר משנשמעתי בפעם הראשונה.
הכול נכון ,כמובן ,אבל אני חוששת מהרגע שבו אצטרך להיפרד
מהגבר הזה.
אז אני ממשיכה להחמיץ פנים.
"את יודעת שיש לי מים חמים ",הוא אומר" ,ובגדים נקיים".
"בגדי נשים?"
הוא צוחק שוב" .לצערי ,לא ,אבל אני בטוח שיש לי משהו שיתאים
לך".
"אני בטוחה שאראה נהדר באחת מהחליפות שלך".
זה לוכד את תשומת ליבו .עיניו בוחנות אותי לרגע בגבה מורמת,
והוא נראה מסוקרן" .הא".
הא .זה כל מה שהוא אומר לפני שהוא חוזר להביט בנייד.
"יש לי לימודים מחר ",אני מציינת.
"אני יכול להקפיץ אותך לשם בבוקר ",הוא אומר.
"אבל אין לך דברים לעשות?" אני שואלת" .אני לא רוצה להפריע
לך".
"כן ,אבל את לא תפריעי לי".
יש לו תשובה להכול ,ובכל זאת ,אני ממשיכה לשבת במושב
האחורי של המכונית בעצב בזמן שהנהג עושה את דרכו דרך הגריניץ'
וילג' ולעבר אוניברסיטת ניו יורק .המכונית עוצרת ליד המדרכה
כשאנחנו מגיעים ,הנהג יוצא .נאז מניח את הנייד ,מניח את ידו על
לחיי ,ומתכופף לנשק אותי.
אני לא יודעת מה לומר ,אני יוצאת מנקודת הנחה שכבר אמרתי
הכול כשהודיתי לו חצי תריסר פעמים על הערב הנפלא שהיה לנו ,אז
אני שותקת ויוצאת כשהנהג פותח לי את הדלת .אני עושה את המסע
פנימה ברגליים יחפות ,מחזיקה את הנעליים בידי ,ושולה את התעודה
המזהה שלי מתוך תיק היד כדי שאוכל לסרוק אותה ולהיכנס.
אני מרגישה שאנשים מסתכלים עליי כשאני חוצה את הלובי,
מרגישה את מבטיהם כשאני ממתינה למעלית ,מרגישה אותם בנסיעה
