Page 145 - 16222
P. 145
מפלצת בעיניו ׀ 145
הבהונות .רגשות עולים בי ,כנות מוחלטת שאני לא מצליחה לכבוש
לפני שהמילים בוקעות מבין שפתיי" .אני רוצה להיות".
"זה מה שאת ",הוא אומר ,ומלטף את הדגדגן שלי בזמן שהוא
מזיין אותי חזק יותר ...ויותר ...ויותר עם כל תנועה של מותניו.
"ידעתי את זה בפעם הראשונה שראיתי את החיוך הביישני והעיניים
הפעורות והתמימות שלך .אסור היה לי ...פאק ,אסור היה לי לרצות
את זה ,לרצות אותך ,אבל לא יכולתי לעמוד בפיתוי".
הקול שלו מתוח ,המילים יוצאות ממנו בנשימות כבדות.
"חשבתי שאוכל לשחק בך קצת ,ואז לשחרר אותך ,אבל ברגע
שהיית שלי ,קאריסה ,הייתי מוכרח להשאיר אותך אצלי .לא יכולתי
לקום וללכת".
"אז אל תלך ",אני לוחשת ,לא בטוחה אם קולי חזק דיו ,אם הוא
בכלל שומע אותי ,אבל הוא מקרב אותי אליו עוד יותר ,מלטף את
הדגדגן שלי מהר יותר ,מזיין אותי עמוק יותר ,ולוחש באוזני.
"אני לא אלך ",הוא אומר" .אני לא יכול .את שלי עכשיו".
אצבעותיו עושות קסמים .אני מתפרקת לגורמים בזרועותיו,
כלואה באחיזתו ,שבויה תחתיו ,ועם זאת מעולם לא הרגשתי כה
חופשייה כפי שאני מרגישה ברגע זה ,שעה שהעונג גואה בי ,מעלים
כל קמצוץ של חרדה ,כל דאגה וחוסר ביטחון שאי פעם היו לי,
ומוחה אותם .הוא מרוקן אותי לגמרי ומשלים אותי .ממלא אותי
בכל מה שהוא אומר ,ועושה ,גורם לי להרגיש את כל מה שהוא
מאמין בו.
אני יפיפייה.
אני מיוחדת.
אני שלו.
הוא לא מוסיף לדבר ,מאט את תנועותיו ,מניח לאורגזמה להציף
אותי ולהתפוגג לפני שמשהו בו משתנה שוב.
בבת אחת ,הוא הופך מגבר לחיית פרא ,לופת אותי ,נועץ בי
ציפורניים ,מתנפל על כל סנטימטר מגופי שנמצא בהישג ידו .הוא
מזיין אותי ללא רחמים ,עד שאני כבר לא מסוגלת לחשוב .אני לא
