Page 143 - 16222
P. 143
מפלצת בעיניו ׀ 143
אני מהנהנת באיטיות" .למה שלא אהיה בסדר?"
הוא מושך בכתפיו קלות ומבטו עוזב את פניי ומטייל במורד גופי.
"רוצה לשחק קצת?"
"כן".
אני עונה מייד ,בלי לעצור ולתהות למה הוא מתכוון ,עד שהוא
שולח לי חיוך מרוצה .משהו בחיוך שלו קצת מאיים ,כמו חיה
שמבחינה בטרף במרחק .אני מנשקת את זווית פיו ,מנסה להשקיט
את החרדה שמתעוררת בי ,והוא מושך אותי הרחק מהחלון ,לעבר
המיטה .אני מעבירה את ידי במורד החזה שלו ,אוחזת בכפתורי
הווסט שעליו ,אבל הוא תופס את פרקי ידיי" .רק רגע ,אמרתי לך
לעשות את זה?"
"לא אמרת לי לא לעשות את זה".
הוא מרחיק את ידי ממנו ,מתכופף ולוחש" ,לא".
המילה הבודדה יוצאת בנשימה חמה על עורי ,מלבה את להבות
התשוקה שבי ,מציתה את האש עמוק בתוכי .אני נושפת ברעד ,אבל
לפני שאני מצליחה לדבר ,הוא הודף אותי מעליו ומסובב אותי .אני
נשנקת כשהוא מרים אותי וזורק אותי על המיטה ,על הבטן ,מתיישב
כשרגליו מצידי רגליי ,מרתק אותי במקומי.
"רגע ",אני אומרת ,ליבי דוהר .משקל גופו מכביד עליי כשהוא
מושך את התחתונים שלי ,תולש אותם מעליי" .חכה רגע ,נאז".
"אין לי כפתור השהיה ,מתוקה ".קולו מצמרר ,בעל נימה מרוחקת.
"אם את לא רוצה לשחק ,את יודעת איך לעצור אותי .את רק צריכה
לומר את המילה".
"תפסיק".
"זאת לא המילה".
הוא לא מפסיק ,וזה ממש לא מפתיע אותי .ידעתי שזאת לא
המילה הנכונה ,אבל אני לא מסוגלת להגיד אותה .אני לא מסוגלת
להשתמש במילת הביטחון .לא עכשיו ,לא בגלל זה .אני לא
יכולה לצעוק "אדום" או אפילו "צהוב" כשהדבר היחיד שאני רוצה
הוא ירוק .כשהדבר היחיד שאני רוצה הוא להרגיש אותו בתוכי,
