Page 141 - 16222
P. 141
מפלצת בעיניו ׀ 141
"הוא עבריין".
"אומרת הפושעת הקטנה".
"אני בכלל לא כמוהו .אני שותה אלכוהול ,כן ,אוקיי ,אבל הוא"...
"הוא מה?" שואל נאז" .מה הוא עושה?"
"הוא פוגע באנשים".
"נכון ",נאז מודה" .אבל הוא גם בן משפחה".
אני נעצרת" .אתה קרוב משפחה שלו?"
"לא כל משפחה קשורה בקשרי דם ,קאריסה .זוכרת?"
אני מביטה בו בתדהמה כשדבריו מחלחלים למוחי .כנראה שיש
סיבה טובה שהוא לא מפחד מפני אף אחד בעיר .האנשים המפחידים
ביותר הם האנשים שהוא מכנה משפחה.
"את בסדר?" הוא שואל ,ואותו מבט מצמרר שוב עולה בעיניו
כשהוא בוחן אותי" .תגידי לי אם לא".
האם אני בסדר? אלוהים ,אני לא יודעת .אני כנראה לא אמורה
להיות ,לאור מה שאני יודעת ,לאור הדברים שאני זוכרת שאמא
שלי סיפרה לי ,אבל האמת היא שאני בעיקר מופתעת .אני מהנהנת
כעבור כרגע ,והוא מצמיד אותי אליו ומנשק אותי .מגע שפתיו מרגיע
אותי ,וצמרמורות מתגנבות במורד גבי .זאת נשיקה מרגיעה ,נשיקה
שמספרת לי שאהיה בסדר.
אני בוחרת להאמין לה.
אני לא רוצה לחשוב אחרת.
הוא מחייך כשהוא מרים את ראשו ,מעביר את אצבעו המורה על
שפתי התחתונה" .הזמנתי לנו חדר למעלה .מה דעתך שננצל את
הערב הזה עד הסוף?"
הרהיטים מיושנים ועתיקים ,החדר צנוע אבל יש לו חן מסוים,
כאילו חזרתי בזמן חצי מאה .נאז מדליק את המנורה שליד השולחן
