Page 151 - 16222
P. 151
מפלצת בעיניו ׀ 151
"כמה שצריך".
"ואם לא הייתי משנה את דעתי?"
"היית משנה אותה ",הוא אומר באגביות" .אני מוצא חן בעינייך".
"אתה מוצא חן בעיניי?"
"כן".
אני צוחקת אבל לא מתווכחת איתו ,כי זה נכון ,הוא מוצא חן
בעיניי .מוצא מאוד חן בעיניי ,עד כדי כך שאני מפחדת להודות בדיוק
עד כמה הוא מוצא חן בעיניי .ומהאופן שבו מבטו מרפרף לכיווני,
ומהחיוך המרוצה שמאיים להשתלט על שפתיו ,אני חושדת שהוא
מודע לדילמה שלי ,שהוא יודע בדיוק כמה אני דלוקה עליו.
"אבל זה בסדר ",הוא אומר" ,כי גם את מוצאת חן בעיניי".
הבית שלו קפוא כשאנחנו מגיעים אליו .אני יכולה לראות את
הבל הפה שלי כשאני נושפת ,ענן של ערפל ממלא את האוויר סביבי.
אני רועדת ,כורכת את זרועותיי סביב גופי ,אבל דומה שהצינה לא
מטרידה את נאז .הוא מניח את הז'קט והווסט שלו על הספה בסלון
ומסתכל עליי.
"את יודעת איפה המקלחת ",הוא אומר" .לכי תעשי מקלחת חמה.
אני אחמם את הבית בינתיים".
אני מהססת" .אני אמורה ללבוש שוב את השמלה אחר כך?"
"לא ,אני אשאיר משהו על המיטה שתוכלי ללבוש".
אני עולה לקומה השנייה לבדי .חשוך פה למעלה ,אף על פי
שהשמש זורחת בחוץ ,כאילו החצי העליון של הבית תמיד אפוף
צללים .אני עושה את דרכי ישירות לחדר האמבטיה ונועלת את עצמי
בפנים ,מפעילה את זרם המים החמים בניסיון לחמם את חלל האוויר.
אני שולחת את ידי לאחור ,נאבקת לפתוח את רוכסן השמלה
בעצמי ,ויוצאת מתוכה ,משאירה את פריט הלבוש בפינה מאחר שאיני
בטוחה מה לעשות איתו .אני נכנסת מתחת לזרם המים ,הזרם החם
גורם לי לעוות את פניי בכאב ,אבל אני לא מעזה לקרר אותם .החדר
קר מדי.
אני עומדת מתחת לזרם עד שהעור שלי הופך ורוד ומתקמט,
