Page 215 - 16222
P. 215
מפלצת בעיניו ׀ 215
הראשונה שאי פעם תפסתי אותו לא מוכן ,הפעם הראשונה שהוא
לא הקדים אותי בכמה וכמה צעדים .כעבור שנייה הוא מניד בראשו,
מתקרב אליי ,ומתכופף כאילו הוא עומד לנשק אותי שוב .אני מביטה
בעיניו כשהוא נעצר שם.
"בואי איתי בסוף השבוע ",הוא אומר שוב" .אני אראה לך איך
לעשות חיים".
"כבר עשינו חיים ",אני לוחשת" .כמה פעמים".
"מתוקה ,זה היה כלום".
הנשיקה שלו ,כשהוא סוף סוף מגיע אל שפתיי ,היא נקירה קלה,
לא יותר ,מגע עדין שלאחריו הוא מזדקף .הוא לא אומר מילה נוספת,
ולא מחכה לתשובתי.
המנוול היהיר פשוט הולך.
אני יושבת שם לרגע ,מהדקת את השמיכה סביבי ,ואז פורצת
בצחוק .אני פשוט צוחקת ,מנענעת את ראשי ומביטה בדלת .הוא
מסחרר אותי ,גורם לכל הדם לזרום לראש שלי ,ואז פשוט משאיר
אותי שם ,מוקסמת ושיכורה מעצם מהותו.
אני קמה ,לוקחת מגבת וכמה בגדים ,גוררת איתי את השמיכה אל
המקלחות ,מקווה לשטוף מעליי את תחושת האשם שעוד נותרה בי
כשאני חולפת על פני שותפתי הישנה ,שנוחרת לה בחוסר מודעות.
כבר אמרתי שאני חברה נוראית?
אני מתקלחת ומתארגנת ,מתכוננת ליום שלא תכננתי לעשות בו
שום דבר .אולי אארוז קצת ,בטוח אשן קצת ,וכנראה אצפה בתוכניות
טלוויזיה טיפשיות כל אחר הצוהריים .ממש כדאי לי למצוא עבודה,
למצוא מקום אחר ללכת אליו ,מאחר שבעוד שבעה ימים איאלץ
לעזוב את המעונות.
חופשת הקיץ .אני מצפה לה בכיליון עיניים זה חודשים ,סופרת
את השעות עד לסוף הסמסטר ,אבל עכשיו אני נתקפת חרדה מעצם
המחשבה .חשבתי שאחזור לווטרטאון ואבלה את הקיץ עם אמא שלי,
אבל אחרי הביקור האחרון לפני מספר שבועות ,אני לא בטוחה עד
כמה זה יהיה אפשרי.
