Page 220 - 16222
P. 220

‫‪  220‬׀  ג׳יי‪ .‬אם‪ .‬דרהאוור‬

‫לאחור בכיסא‪ .‬הוא בוחן אותי לרגע במבט סקרן‪ ,‬אוחז במצביעון שלו‬
‫ומתעסק איתו‪ .‬הוא משתמש בו כדי להצביע על שורת השולחנות‬
‫הראשונה‪ ,‬אומר לי באלם להתיישב באחד המקומות‪ .‬אני מצייתת‬

                                       ‫בחשש‪ ,‬מתיישבת ממש מולו‪.‬‬
‫הבעת פניו נוקשה‪ ,‬אין בה חמלה‪ ,‬או הבנה‪ ,‬ומבטו מרפרף על‬

            ‫החדר‪" .‬לכיתה הזאת יש שתי יציאות‪ .‬למה זה לדעתך?"‬
‫אוף‪ .‬חשבתי שכבר לא אצטרך לענות על השאלות המגוחכות‬

                       ‫שלו‪ .‬ככה אני אמורה להרוויח נקודה נוספת?‬
‫"מפני שהכיתה כל כך גדולה‪ ,‬וכל כך הרבה סטודנטים נכנסים‬
‫אליה‪ ,‬עד שזה לא יהיה הגיוני שתהיה בה רק יציאה אחת במקרה‬
‫חירום‪ ",‬אני אומרת‪" .‬בטח כתוב על זה משהו בתקנון הבטיחות‬
‫במקרה של שריפה‪ ,‬שצריך מספר מסוים של יציאות לכל מספר מסוים‬
‫של אנשים שנמצאים בחדר‪ ,‬אז מי שעיצב את המקום היה חייב לכלול‬
‫אותן‪ .‬לכיתה הזאת נכנסים מאה סטודנטים‪ ,‬אז אני מניחה שהכלל‬

                           ‫הוא יציאה אחת על כל חמישים אנשים?"‬
                ‫הוא מרים גבות‪" .‬זאת התשובה האחרונה שלך?"‬

                                               ‫אני מהססת‪" .‬כן‪".‬‬
                       ‫"זה מפני שזה בטוח יותר ככה‪ ,‬מיס ריד‪".‬‬
                       ‫אני מקמטת את מצחי‪" .‬זה מה שאמרתי‪".‬‬
‫"לא‪ ,‬זה לא‪ .‬התייחסת לתקנוני שריפה תיאורטיים ומשוואות‬
‫מתמטיות‪ .‬אמרת שזה הגיוני‪ ,‬לא שזה בטוח יותר‪ .‬וזה‪ ,‬מיס ריד‪ ,‬הוא‬
‫ההבדל בין ‪ 79‬ל־‪ .80‬את תמיד מסבכת הכול ומפספסת את העיקר‪".‬‬
                     ‫"אבל זאת הייתה הכוונה שלי‪ ",‬אני אומרת‪.‬‬
‫"יכול להיות‪ ,‬אבל אני מציע לך ללמוד מזה שעלייך לבחור את‬
‫המילים שלך בקפידה‪ ,‬מפני שאנשים יבינו אותן כפשוטן ויכריחו‬
               ‫אותך לעמוד במילה שלך‪ ,‬לא במה שהתכוונת לומר‪".‬‬

                                                    ‫"אבל אני —"‬
‫לפני שאני מצליחה לומר עוד משהו‪ ,‬הוא מרים את העט שלו‪,‬‬

     ‫חוזר לעבודתו וקוטע את דבריי‪" .‬שיהיה לך יום טוב‪ ,‬מיס ריד‪".‬‬
‫אני דוחפת את הכיסא לאחור ונעמדת‪ .‬הייתי צריכה לדעת שאין‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225