Page 224 - 16222
P. 224
224׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אני שולחת את ידי ותופסת את זרועו של נאז כשהמכונית עוצרת.
הוא מהסס ומביט בי בתמיהה כשהנהג פותח את הדלת.
"תן לנו רגע ",אומר נאז" .אתה יכול להוציא את התיקים שלנו
בינתיים".
"כן ,אדוני".
ברגע שאנחנו לבד ,נאז זז במושב שלו ופונה אליי" .מה הבעיה,
מתוקה?"
"אני לא יכולה לעשות את זה".
"למה?" הוא שואל" .מפחדת לטוס?"
"לא ",אני לוחשת ,אם כי עכשיו כשהוא אומר את זה ,אני מרגישה
את החרדה מבעבעת בבטני" .כלומר ,אף פעם לא טסתי ,אבל זאת לא
הבעיה .אני פשוט ...אני לא שייכת".
"אני יודע".
אני מניחה שציפיתי ממנו לסתור אותי ,מפני שאני מופתעת כשהוא
מסכים" .מה?"
"אני יודע שאת לא שייכת ,קאריסה ,אבל זה אחד הדברים שאני
הכי אוהב בך .את יוצאת מן הכלל".
"ואם הם לא יסכימו איתך?"
"אז טוב שלא אכפת לי מה דעתם".
הוא אומר את זה בנימה עניינית ,כאילו כל דעה אחרת היא פשוט
שגויה.
"תסמכי עליי ",הוא אומר ,ומניח את כף ידו על לחיי" .זה יהיה
סוף השבוע הטוב ביותר בחיים שלך .ואם מישהו כאן איכשהו יהרוס
לך אותו ,אני אוודא שהוא ישלם על זה".
הוא יוצא מהמכונית בלי להמתין לתגובה ,והחזה שלי מתכווץ.
משהו אומר לי שהוא לא ישלם על זה בכסף.
אני נושמת עמוק כשנאז פותח את הדלת שלי ,ולפני שיש לי
הזדמנות לשנות את דעתי ,אני יוצאת ומצטרפת אליו.
מבטים מתמקדים בנו .אני מרגישה אותם ,עיניי פוגשות את
עיניהם הסקרניות כשאני בוחנת את הקהל .הם לא נראים עוינים
