Page 228 - 16222
P. 228
228׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
הוא מהנהן.
"מה אנחנו עושים פה?"
"מה עושים בעיר החטאים?" הוא שואל .לפני שאני מספיקה
לענות ,ידו מתרוממת ואוחזת בסנטר שלי ,מרתקת אותי במקום
כשהוא מתכופף אליו .קצה אפו מתחכך בשלי לשנייה לפני שהוא
מטה את ראשו ומנשק אותי — נשיקה רכה ,מתוקה ,שבקושי נוגעת
בשפתיי ,ולוחש" ,חוטאים".
מפגן החיבה הפומבי גורם לי להסמיק ,אבל אף אחד לא שם לב
אלינו .הם משתדלים לא לשים אלינו לב ,בכוונה ,על פי האופן שבו
כולם נמנעים מליצור קשר עין כלשהו עם נאז .זה מזכיר לי את אירוע
גיוס הכספים ,את העובדה שאפילו כשהוא מוקף באנשים כה רבים,
נאז נמצא בבועה.
הוא ביקום משלו.
לימוזינות ממתינות לנו .אני יורדת מהמטוס ועומדת על מסלול
ההמראה ,גופי נוקשה וראשי מעורפל לאחר שביליתי אחר צוהריים
שלם באוויר .השמש רק מתחילה לשקוע פה ,שוטפת את השמיים
בזוהר כתום ,מטילה צללים על כל האזור .חם פה ,כמעט מחניק ,אבל
אני בכל זאת רועדת כשנאז נעמד מאחוריי ומניח את ידו על המותן
שלי .אנשים נעים סביבנו כאילו אנחנו סלעים בנהר סוער ,מוציאים
תיקים ולוקחים אותם למכוניות הממתינות.
אני לא מופתעת כשריימונד עוצר לידינו .הוא כמו נמשך לעברנו,
שפת גופו אדישה ,אבל קולו רציני כשהוא מדבר" .אל תעשה את זה".
מצחי מתקמט .אני מעיפה בו מבט ,רואה שהוא מביט ישר ,כאילו
הוא לא דיבר בכלל.
ידו של נאז מתהדקת סביב המותן שלי" .אני לא ...בינתיים".
"זה כל מה שאני מבקש ",אומר ריימונד.
אני לא מבינה על מה הם מדברים ,השיחה שלהם מסתיימת
באותה מהירות שבה התחילה וריימונד מתרחק למקום שבו מחכה
לו הבלונדינית שהגיעה איתו .אני מסתכלת כשהמזוודה והשמלה
שלי מונחות במכונית האחרונה בשורת המכוניות ,לצד המזוודות של
