Page 232 - 16222
P. 232
232׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
שלי ,בכלל לא בטוחה מה ארזתי ,אבל ברור לי שהפריטים לא ראויים
לתלייה בארון בשיעור קומה כזה .הוא מעיף בי מבט כשאני מרימה
קלסר קטן מהשולחן שליד המיטה ומעלעלת בו .שירות חדרים.
"את רעבה?" הוא שואל.
"אה ,כן ,קצת ".אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אכלתי" .אנחנו
יכולים להזמין משהו?"
"אנחנו יכולים ",הוא אומר" ,אבל למה שלא נצא לאכול במקום?"
"איפה?"
"איפה שתרצי ".הוא מסיים את מה שהוא עושה כשהטלפון שלו
מתחיל לצלצל .הוא שולף אותו ,בקושי מביט במסך לפני שהוא עונה
באיפוק ,השיחה קצרה ומורכבת בעיקר מ'כן' ו'לא' .כשהוא מנתק,
הוא מחזיר את המכשיר ופונה אליי" .יש לי סידור לעשות ...זה לא
ייקח יותר מכמה דקות .למה שלא תתקלחי ותחליפי בגדים ,ונצא
לעיר?"
"אוקיי ",אני אומרת ומעבירה את מבטי על החדר ,עיניי נופלות
על השקית שמאכסנת את השמלה" .כדאי לי ללבוש את השמלה?"
"לא ,תלבשי אותה מחר".
"מה יש מחר?"
השאלה שלי גורמת לו לחייך ,והוא מתקרב אליי ,חופן את לחיי
ומעביר את האגודל שלו על שפתיי" .למה שלא נתרכז בערב הזה
במקום שתתחילי לדאוג לגבי מחר? אנחנו מבזבזים יותר מדי זמן
בחיפוש אחר הדבר הבא ,ולא מעריכים את מה שיש לנו כרגע...
וכרגע ,יש לנו אינספור הזדמנויות .השמיים הם לא הגבול בעולם
שלי ,קאריסה .אין גבול .את רוצה משהו? קיבלת אותו .לא משנה
מה".
"כל דבר?"
"כל דבר ",הוא נשבע" .רק תגידי".
"צ'יזבורגר עם בייקון".
הוא צוחק" .צ'יזבורגר עם בייקון?"
"כן".
