Page 231 - 16222
P. 231
מפלצת בעיניו ׀ 231
אותנו לבד .אני פונה אל נאז ,נשענת לאחור על הזכוכית הקרירה
ומביטה בו כשהוא נכנס ומסיר את הז'קט שלו" .מוצא חן בעינייך?"
"אם זה מוצא חן בעיניי? זה מדהים".
"זה נחמד ",הוא מסכים ותולה את הז'קט שלו על גב אחד
הכיסאות" .הקומה העליונה עוד יותר נחמדה".
אני מביטה בו בפליאה" .הקומה העליונה?"
"כמובן ",הוא אומר ומצביע על מדרגות צדדיות" .איפה לדעתך
נמצא חדר השינה?"
אני לא ממתינה למילה נוספת ממנו ,אלא חולפת על פניו בריצה
ועולה בשני גרמי המדרגות .כשאני מגיעה למעלה ,אני עוצרת
ומפטירה קריאת התפעלות כה חזקה עד שנאז שומע אותי למטה ,כפי
שניכר מהצחוק שלו.
"אמרתי לך ",הוא קורא אליי.
הקומה העליונה אלגנטית ,עם שני חדרי שינה וחדר האמבטיה
הגדול ביותר שאי פעם ראיתי .אני יכולה לטבוע באמבטיה העצומה,
המקלחת היא קופסת זכוכית ענקית שגודלה כמעט משתווה לחדר
המעונות שלי באוניברסיטת ניו יורק .אני נכנסת אליה ,מסתובבת
במעגלים ,המומה לגמרי .אני רואה את אורות העיר מבעד לחלונות
ממקומי במקלחת ,ועד למישורת שמובילה לקומה הראשונה.
כשאני מגיחה מחדר האמבטיה ,נאז עומד בחדר השינה הראשי
ומתעסק בחפצים שלו .אני עוצרת בפתח ומנענעת את ראשי" .מי עוד
ישן כאן?"
"אף אחד ",הוא אומר" .רק אנחנו".
"יש פה פאקינג שלוש מיטות .בשביל מה אנחנו צריכים שלוש
מיטות?"
"אנחנו לא ",הוא אומר ומסתכל עליי" .אבל יכול להיות שננסה
את כולן בסוף השבוע הזה".
אני מחייכת .התוכנית שלו מוצאת חן בעיניי.
הוא מוציא בגדים מהמזוודה ותולה אותם בארון ,מניח כל חפץ
במקומו כאילו הוא עובר לגור פה .אני משאירה את הכול במזוודה
