Page 226 - 16222
P. 226
226׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אולי מבוגר דיו להיות הסבא של האישה שאיתו ,ואין לו אפילו טיפת
סקס אפיל.
למעשה ,הוא קצת מזכיר לי את שרק.
אני יושבת בשקט ,מכורבלת לצידו של נאז ,ליבי פועם בחוזקה
בחזי ,כל דפיקה מהדהדת באוזניי בקצב עצבני ,ואני מפחדת שכולם
מסביב שומעים אותו .הם מתיישבים בכיסאותיהם ,מפטפטים ,אבל
השיחה חסרת משמעות בעיניי.
אני מרגישה בלתי נראית ,ושמחה על כך.
המטוס ממריא אחרי שכולם חוגרים חגורות .ליבי עולה לגרוני
כשאנחנו ממריאים ,ואני לופתת את ז'קט החליפה של נאז באגרופי.
אני מרגישה לחץ באוזניים ובטני מתכווצת מהגובה אליו אנו עולים.
אף אחד אחר לא נראה מוטרד מהחוויה .למעשה ,אף אחד לא
נראה מוטרד משום דבר .ברגע שאנחנו באוויר ,הם חוזרים לעיסוקיהם,
ממשיכים את השיחות מאותה נקודה ,כאילו כלום לא קרה .ידי מרפה
מבד הז'קט של נאז ,אבל לא משחררת אותו.
אני לא מוכנה לשחרר אותו.
הנוכחות שלו היא הדבר היחיד שעוצר אותי מלאבד שליטה.
לידי ,ריימונד מספר סיפור ,צוחק מהבדיחות שלו עצמו ,וכל מי
שמסביב מאזין לו בתשומת לב .הוא ללא ספק מרכז היקום הקטן
שלהם ,השמש שהגברים האלה מקיפים.
כולם ,כמובן ,מלבד נאז .דומה שהוא בכלל לא שם לב אליו .הוא
מסב אליי את ראשו ,נשימתו מדגדגת את לחיי והוא לוחש" ,את
בסדר?"
אני מהנהנת.
"את מזהה מישהו מהאנשים האלה?"
מצחי מתקמט ואני מנענעת את ראשי .איך אני אמורה לזהות
אותם? אני מכירה רק את ריימונד ,אבל אני לא מעזה לומר זאת בקול.
הוא יושב קרוב אליי ,הוא ישמע אותי אומרת את שמו.
"הא".
אני מביטה בנאז ,פניו סנטימטרים ספורים ממני" .מה?"
