Page 222 - 16222
P. 222

‫פרק ‪16‬‬

‫מכונית המנהלים משתהה לצד המדרכה מול המעונות‪ ,‬הנהג עומד‬
‫לידה‪ ,‬ממתין לי‪ .‬אני עוצרת במרחק מטרים ספורים ממנו‪ ,‬המזוודה‬
‫שלי נגררת על המדרכה‪ ,‬על זרועי שמלה אדומה חדשה עטופה‬

                                             ‫פלסטיק ותלויה מקולב‪.‬‬
‫אני לא מאופסת‪ ,‬אני מיוזעת ועייפה‪ ,‬לבושה בזוג טייטס שחורים‬

          ‫וחולצה לבנה רחבה‪ ,‬וזוג כפכפים משלימים את התלבושת‪.‬‬
‫לא יכולתי לנעול את הנעליים‪ .‬ציפורני הבהונות שלי צבועות‬
‫בלק אדום שמתאים לשמלה שלי‪ .‬בדיוק מרחתי אותו כשנאז התקשר‬
‫והודיע לי שהמכונית מחכה לי למטה‪ .‬הוא לא נתן לי התראה של‬

           ‫ממש‪ .‬נאלצתי למהר ברגע האחרון ולאסוף את כל חפציי‪.‬‬
‫הנהג לוקח את הדברים ומכניס אותם לתא המטען‪ .‬אני לא מחכה‬
‫שהוא יפתח לי את הדלת‪ ,‬אלא פותחת אותה בעצמי‪ .‬נאז יושב שם‪,‬‬
‫הטלפון הנייד צמוד לאוזנו‪ ,‬הוא לבוש כמו תמיד‪ ,‬ומעיף בי מבט‬

           ‫כשאני מתיישבת לידו בזמן שהוא מדבר עם מי שעל הקו‪.‬‬
‫"אנחנו יוצאים מגריניץ' עכשיו‪ ",‬הוא אומר‪" .‬נהיה בניו ג'רזי‬

                                             ‫בעוד חצי שעה בערך‪".‬‬
                       ‫מצחי מתקמט‪ .‬הוא לוקח אותי לניו ג'רזי?‬
‫הוא מנתק בלי לומר שלום‪ ,‬מניח את הנייד בצד‪ ,‬רוכן לעברי ומנשק‬
     ‫את שפתיי בחטף‪ .‬הנהג נכנס‪ ,‬מתחיל בנסיעה ומשתלב בתנועה‪.‬‬
                   ‫"אז מה יש בניו ג'רזי?" אני שואלת בסקרנות‪.‬‬
‫"הרבה‪ ",‬הוא אומר‪" .‬תחנות דלק בשירות מלא‪ ,‬טופי מלוח‪ ,‬קבוצת‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227