Page 227 - 16222
P. 227
מפלצת בעיניו ׀ 227
"אני סתם מופתע".
"אתה? מופתע?"
הוא מחייך" .זה קורה לפעמים .פשוט הנחתי שתכירי את הפרצופים
האלה ,מאחר שאת מזהה את ריי".
בדיוק כפי שחשדתי ,ריימונד זוקף קומה למשמע שמו .הוא עוצר
באמצע הסיפור ומפנה אלינו את תשומת ליבו" .היא זיהתה אותי?"
"כן ",נאז מאשר.
"טוב לדעת ששמי עדיין הולך לפניי ",הוא אומר.
"ככה זה תמיד יהיה ,בוס ",אומר האיש ממולנו .בוס .המילה
בולטת כמו שלט ניאון שמהבהב בחשכה" .כל עוד ויטאלה בסביבה
כדי לדאוג לזה ,בכל אופן".
אני מרגישה את נאז נקפץ ,גופו הופך לאבן ,הזרוע שמקיפה אותי
לפתע כבדה כמו סלע .אני מביטה בו שוב ,רואה שהוא נועץ מבט
עצבני באיש שדיבר הרגע .נראה שכל שאר האנשים גם מבחינים
בזה .כמה כחכוחים נשמעים ושניות לא נעימות של דממה חולפות,
והשיחה שוב משנה כיוון.
אבל מבטו של נאז עדיין עצבני.
הוא לא נרגע.
אני לא יודעת למה האיש ההוא התכוון במה שהוא אמר ,איך נאז
משפיע על המוניטין של ריימונד ,אבל ברור לי שזה בכלל לא מצא
חן בעיני נאז.
זאת טיסה של חמש שעות — חמש שעות ארוכות ומחניקות,
כשאני מביטה באובססיביות בשעון של נאז ,סופרת את הדקות .רק
כשאנחנו נוחתים ,אני סוף סוף מגלה לאן אנחנו נוסעים .אני שואלת
את נאז כמה פעמים ,אבל הוא רק מושך בכתפיו ,משאיר אותי לגשש
באפלה עד שגלגלי המטוס נוגעים שוב בקרקע .זרועו של נאז עוד
סביבי ,כבדה באותה המידה ...הוא לא אמר מילה זה זמן מה .האחרים
מפטפטים בהתרגשות על הא ועל דא ,ונאז מצמיד אותי אליו" .ברוכה
הבאה ללאס וגאס".
אני מסבה אליו את ראשי ,גבותיי מתרוממות בהפתעה" .וגאס?"
