Page 221 - 16222
P. 221
מפלצת בעיניו ׀ 221
טעם לבוא לכאן .אני יוצאת מהחדר בזעם ,דמעות שוב צורבות בעיניי,
והפעם הן זולגות בעיקשות במורד לחיי .אני מוחה אותן בגב ידי,
מוציאה את הטלפון ומתקשרת אל נאז.
המכשיר מצלצל פעמיים לפני שהוא עונה.
"אני פאקינג שונאת אותו ",אני אומרת מייד ויוצאת מהבניין.
"הוא כזה שמוק".
"אני מבין שלא עזר לך לפנות לחמלה שלו".
"לא ,זה לא עזר ,מפני שאין לו לב .הוא מתייחס אליי כאילו אני
בורה ...כאילו אני סתם ילדה קטנה וטיפשה שלא מבינה כלום".
קולי נשבר כשאני מנסה לכבוש את דמעותיי .הקו דומם לשנייה,
לפני שקולו השקט בוקע מהמכשיר" .את בוכה".
"לא ,אני לא".
"אל תשקרי לי".
זה טיפשי לבכות .אני מרגישה מגוחכת .אני מוחה עוד דמעות
סוררות ,מנסה לקחת את עצמי בידיים" .אני בסדר .אני רק ...אוף,
הוא מכעיס אותי כל כך .הוא כל כך מרוצה מעצמו ומתנהג כאילו הוא
יודע הכול והלוואי שמישהו יעמיד אותו במקומו".
הוא נאנח" .אל תדאגי לגבי זה ,קאריסה".
"אבל אני לא יודעת מה לעשות".
"זה יסתדר ",הוא אומר" .את צריכה לתפוס מרחק לזמן מה ,לנקות
את הראש ולא לחשוב על הכול .בואי איתי בסוף השבוע".
אני מגלגלת את עיניי .הוא נשמע כל כך רגוע ,שום דבר לא מטריד
אותו .הלוואי שהיה לי הביטחון שלו" .אתה יודע שאבוא".
