Page 238 - 16222
P. 238

‫‪  238‬׀  ג׳יי‪ .‬אם‪ .‬דרהאוור‬

‫שלו כדי להיות מבוסמת קלות‪ ,‬ראשי קצת מעורפל וגופי מרגיש קליל‪,‬‬
   ‫כאילו איכשהו למדתי להתנגד לכוח הכבידה ולרחף אל השמיים‪.‬‬

‫הוא לוגם מהבירה הרביעית שלו כשאני נשענת לאחור בכיסא‬
‫וצופה בו בדממה‪ .‬הוא יפיפה‪ ,‬יש לו מין יופי אפל שכזה‪ ,‬יופי טבעי‪.‬‬
‫הוא לא מתאמץ‪ ,‬ונראה לי שזה מה שהכי מוצא חן בעיניי — הוא‬
‫פשוט עצמו‪ .‬נאז‪ ,‬עם הקצוות המשוננים שלו והחיוך הקצת מאיים‪,‬‬
‫הוא תשוקה טהורה ותעוזה אמיתית‪ ,‬מהסוג שגורם לשיערות על‬
‫זרועותיי לסמור ולעמוד השדרה שלי לעקצץ בעת ובעונה אחת‪ .‬הוא‬
‫יכול להיות מפחיד‪ ,‬אבל הוא מרתק לגמרי‪ .‬מעולם לא ביליתי עם‬

                          ‫מישהו שיש לו כל כך הרבה כוח והשפעה‪.‬‬
‫כיצד יכול להיות שמישהו שמשדר סכנה כמוהו גורם לי להרגיש‬

                                                         ‫כה בטוחה?‬
‫"את שקטה‪ ",‬הוא אומר ומביט בי בגבה מורמת‪" .‬על מה את‬

                                                           ‫חושבת?"‬
                  ‫"אני רק חושבת על כמה אתה יפה‪ ",‬אני מודה‪.‬‬
‫הוא צוחק ומניח את הבירה‪ ,‬דוחף אותה על פני השולחן לעברי‪,‬‬
‫מציע לי את מה שנותר ממנה‪ .‬אני מרימה את הבקבוק‪ ,‬לוגמת ומעווה‬
‫את פניי בתגובה לנוזל החמים והמר‪ .‬נאז שולף את הארנק וזורק‬
‫חבילת שטרות על השולחן בלי לחכות לחשבון — המלצרית שלנו‬
‫עמוסה‪ ,‬עד כדי כך שלא ראינו אותה זה זמן מה — אבל זה די והותר‬

                                       ‫כדי לכסות את החשבון שלנו‪.‬‬
‫הוא קם ומסדר את העניבה‪ .‬אני עושה כמוהו‪ ,‬משלבת את זרועי‬

     ‫בזרועו כשאנחנו פונים לעבר הדלת ויוצאים לתוך אולם הקזינו‪.‬‬
                        ‫"את יודעת לשחק בלק ג'ק?" הוא שואל‪.‬‬
                                                           ‫"לא‪".‬‬

‫"זה די בסיסי‪ ",‬הוא אומר‪" .‬מחברים את ערך הקלפים‪ .‬מי שהכי‬
      ‫קרוב לעשרים ואחת בלי לעבור את הסכום הזה מנצח‪ .‬הבנת?"‬

‫"אה‪ ,‬בטח‪ ",‬אני אומרת ובוחנת אותו בסקרנות‪ .‬אני לא באמת‬
                                                     ‫מבינה‪" .‬למה?"‬

          ‫"כי אנחנו עומדים לבזבז הרבה כסף על המשחק הזה‪".‬‬
   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243