Page 239 - 16222
P. 239

‫מפלצת בעיניו  ׀  ‪239‬‬

‫אני מסתכלת עליו בפה פעור‪ ,‬עומדת להתווכח איתו שמבחינת‬
‫החוק אני לא מבוגרת מספיק להמר בווגאס‪ ,‬אבל זה שוב חסר טעם‪.‬‬
‫הוא עוקף את כל השולחנות בקומה הראשית‪ ,‬ולוקח אותי לאזור אחר‬
‫לגמרי במלון — לקזינו בתוך הקזינו‪ .‬המקום הזה יוקרתי ואקסקלוסיבי‪,‬‬
‫עד כדי כך שמישהו מלווה אותנו פנימה‪ .‬לוקחים אותנו לחדר האחורי‪,‬‬
‫אל כמה שולחנות בלק ג'ק פרטיים‪ .‬ברגע שאנחנו נכנסים‪ ,‬אני מזהה‬
‫אחד מהקולות‪ ,‬אז אני מביטה סביב ורואה כמה פרצופים מוכרים‪ .‬כל‬
‫מי שהיה במטוס נמצא כאן‪ ,‬צוחקים ומתלהבים‪ ,‬מהמרים עד עלות‬

                                                              ‫השחר‪.‬‬
‫נאז מתיישב בשולחן ליד ריימונד‪ .‬ברגע שהוא מתיישב‪ ,‬אחד‬
‫העובדים ניגש אליו בהיסוס‪ ,‬ניצוץ של חשש בעיניו ומגמגם‪" .‬אדון‪,‬‬

                               ‫אה‪ ,‬ויטאלה‪ ,‬אדוני‪ ...‬הידידה שלך‪"...‬‬
‫"חברה‪ ",‬אומר נאז‪ .‬המילה גורמת לי לקפוא לרגע‪ ,‬ליבי הולם כה‬
‫חזק עד שאני חוטפת סחרחורת‪ .‬חברה‪ .‬זאת הפעם הראשונה שהוא‬
‫קרא לי ככה‪ .‬בחדר משתררת דממה משונה‪ ,‬קולות משתיקים זה את‬
‫זה‪ .‬אני מעבירה את מבטי על הגברים‪ ,‬רואה את הסקרנות בעיניהם‪.‬‬
‫דומה שהמילה משפיעה עליהם בדיוק כפי שהיא משפיעה עליי‪" .‬אני‬
‫מודע לעובדה שהיא לא מבוגרת מספיק להמר‪ ,‬אבל היא קמע המזל‬
‫שלי‪ ,‬אז אם תמנע ממני את הנוכחות שלה‪ ,‬לא תהיה לי ברירה אלא‬

                                 ‫לקחת את הכסף שלי למקום אחר‪".‬‬
‫"אין בעיה‪ ",‬האיש אומר ונסוג למשמע האיום‪" .‬לכבוד הוא לנו‬

                                          ‫לארח אותך במלון שלנו‪".‬‬
‫אני עוצרת מאחורי נאז‪ ,‬בודקת מה עושים שאר האנשים בחדר‬
‫בחשש‪ .‬כמה מהנשים עומדות שם בצד‪ .‬הבלונדינית של ריימונד‬
‫עומדת לצידו‪ ,‬מעסה את כתפיו בתשומת לב שעה שדומה שהוא‬
‫בקושי זוכר שהיא שם‪ .‬נאז‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אוחז בזרועי ומקרב אותי‬
‫אליו‪ .‬אני ממצמצת כמה פעמים‪ ,‬מופתעת כשהוא מושך אותי אל‬
‫חיקו‪ .‬אני מתמקמת‪ ,‬נשענת לעומתו‪ ,‬מנסה לזוז כך שלא אפריע‬
‫לו לראות מה הוא עושה‪ .‬אחדים מהגברים שולחים לעברו מבטים‬
‫מסוקרנים‪ ,‬אבל אף אחד לא אומר מילה כשמחלקים לו את הקלפים‪.‬‬
   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243   244