Page 244 - 16222
P. 244
פרק 17
נאז שקט כשאנחנו עולים במעלית ,הוא כה קרוב אליי עד שאני
מריחה את הבושם שלו ,אבל אני בכל זאת מרגישה כאילו הוא
במרחק אלפי קילומטרים .הוא אבוד ,טרוד במחשבות שאני לא
מסוגלת להבין.
כשאנחנו מגיעים אל הסוויטה ,תותים מצופים בשוקולד
ממתינים על השולחן ובקבוק שמפניה מתקרר בכלי קרח חדש .ברור
לי שהוא תכנן משהו ,אבל הוא חולף על פניהם באדישות ועולה
לקומה השנייה.
אני הולכת בעקבותיו באלם ,שומרת על מרחק כדי לתת לו קצת
מרחב אישי ,אבל אנחנו נפגשים בסופו של דבר בחדר השינה הראשי.
הוא מתקרב אליי ,מדבר בשקט" .את אוהבת אותי?"
"אתה יודע שכן".
"תגידי את זה ",הוא אומר ,וקולו הולך ודועך" .תגידי לי שאת
אוהבת אותי".
"אני אוהבת אותך".
הוא חופן את לחיי" .תגידי את זה שוב".
"אני אוהבת אותך".
ידו יורדת ,נכרכת סביב הגרון שלי" .שוב".
"אני אוהבת אותך".
הוא לוחץ קלות ,בלי להכאיב לי ,רק עד שאני נשנקת קלות.
"שוב".
