Page 246 - 16222
P. 246
246׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
ראשי ,מכריחה אותי להביט לאחור ,עליו" .אל תגידי את זה אם את
לא מתכוונת לזה".
"אני מתכוונת לזה ",אני לוחשת" .אני אוהבת אותך".
הוא מביט בי לרגע ,ואז רוכן מעליי ומנשק את שפתיי ,מושך אותי
לאחור כדי להגיע לפה שלי עד שזה כמעט כואב" .גם אני אוהב אותך.
תבטיחי לי שתזכרי את זה".
"אני מבטיחה".
"יופי ",הוא אומר" .כי אני עומד לזיין אותך כאילו אני לא".
קולי הוא לחישה נרעדת "אוקיי".
"תזכרי את מילות הביטחון שלך".
"בסדר".
הוא מרפה מהגרון שלי ,מרפה ממני ,ועושה צעד לאחור .אני לא
זזה ,מנסה לא לרעוד ,מציצה מעבר לכתפי ורואה אותו משחרר את
העניבה הכהה.
"ואם את באמת אוהבת אותי ",הוא אומר ,מסיר את העניבה
ומסתכל עליי שוב .הוא נראה נזעם .מראה הכעס שלו ,הצינה בקולו,
מרעידה את ברכיי .עכשיו אני רועדת ,ללא ספק" .אם את מתכוונת
לזה ,את תיאבקי בי".
שפתיי נפשקות ,התשובה על קצה לשוני ,אבל אני לא מסוגלת
לבטא את המילים .אני נאנחת בחשש כשנאז תופס אותי בכוח ,גורר
אותי אל המיטה ומשכיב אותי על הבטן.
אין שום דבר עדין באחיזתו ,שום דבר אוהב ,או נחמד ,בגבר
שנוגע בי .הוא מושך את זרועותיי אל מאחורי גבי ,כורך את העניבה
בחוזקה סביב פרקי ידיי וקושר אותם .אני נאבקת כשהוא מרסן אותי,
אבל הוא חזק מדי ,מהיר מכדי שאוכל לעצור אותו פיזית .ברגע
שזרועותיי קשורות אני שומעת אותו מתעסק עם החגורה שלו ,וליבי
דוהר למשמע נקישות האבזם.
הוא לא יפגע בי.
אני יודעת את זה.
הוא אוהב אותי.
