Page 250 - 16222
P. 250
250׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
נראה לי שזה מטריד אותי יותר משזה מפריע לו.
לא משנה מה אני עושה ,הוא מכניע אותי ,הוא הרבה יותר חזק,
הרבה יותר קשוח .אני לא יכולה להתגבר עליו .אני לא יכולה לנצח.
התסכול שלי גואה לנוכח ההבנה הזאת עד שאני מאגרפת את ידיי
ומכה בחזה שלו בכל כוחי.
אני מכה בו כל כך חזק עד שאני שומעת את המכה ,מכה אותו
בחוזקה עד שפרקי אצבעותיי כואבים .ברגע שהאגרוף שלי מכה בו,
העוצמה כמו עוברת בשנינו ושריַרי נקפצים.
שיט.
הוא לופת את ידיי ומתכופף אליי ,קרוב עד שהאפים שלנו נוגעים.
הלב שלי דוהר .אני מצפה לארס .במקום זאת ,הוא מפתיע אותי
בנשיקה.
"בדיוק ,מתוקה ",הוא אומר לעומת שפתיי" .תאבקי בי לפני שאני
אזיין אותך למוות".
נראה לי שהוא מסוגל לעשות את זה ,אבל כבר הלכתי רחוק מכדי
להודות בזה בקול .אני מרוגשת מדי ,נסערת מדי" .אתה לא מספיק
גבר".
הוא נאנח ,מנשק אותי שוב ,שפתיו אכזריות בדיוק כמו שאר הגוף
שלו .אלוהים ,הוא אוהב את זה .לרגע ,המחשבה מערערת אותי .סקס
איתו תמיד מלא תשוקה ,אבל זה? זה יותר מדי .הוא בשליטה מוחלטת
על גופי ,אבל אני רואה שהוא איבד שליטה על עצמו .זה לא נאז .זאת
המפלצת ,והיא משולחת כל רסן.
זה איגנציו ויטאלה.
הוא אוהב אותי .בכל זאת ,אני מנסה לזכור .אני אף פעם לא רוצה
לשכוח .אבל הגבר הזה שהולם בגופי ,שאוחז בגרוני — הוא מזיין
אותי כאילו הוא שונא אותי ,כאילו החיים שלי נמצאים בידיים שלו,
ושלו בלבד.
כאילו לא יהיו לו נקיפות מצפון כלשהן אם הוא יחליט לשים להם
קץ.
זאת מחשבה בוגדנית.
