Page 247 - 16222
P. 247
מפלצת בעיניו ׀ 247
אני זוכרת את זה.
אבל קשה לחשוב ,קשה להתמסר ,כשגבר שכפול ממך בגודלו,
חיית פרא ,פאקינג מפלצת ,מרתק אותך למיטה.
אז אני לא חושבת.
אני מרגישה.
ואני מרגישה שאני צריכה להיאבק בו.
אני בועטת ,מתנגדת וצועקת שירד ממני .זה לא עובד .כמובן
שלא .נכנס לאוזן אחת ויוצא מהשנייה .אחיזתו מתחזקת ,ידיו גסות.
אני הצעצוע האהוב עליו ,אני יודעת את זה ,והוא עומד לראות מה
נדרש כדי לשבור אותי.
אבל אני לא אניח לו לשבור אותי.
אני לא יכולה.
הוא לא ישבור אותי.
אני מצליחה להתגלגל על הגב ,ידיי מתחתיי ,ואני דוחפת את
עצמי לישיבה לפני שהוא מצליח לעצור אותי .אני עומדת לקום
כשהוא תולש את החגורה שלו מתוך המכנסיים ,ואני נדרכת.
אני נרתעת.
התגובה שלי מכריחה אותו לעצור לשבריר שנייה לפני שהוא
מתנפל עליי שוב .הוא לא חובט ,לא מכה בי ,אלא במקום זאת דוחף
אותי בחזרה על הבטן שלי ,החגורה נזרקת הצידה ,נשכחת .הוא מרתק
אותי תחת משקל גופו ,מכניע אותי.
"מה לעזאזל הבעיה שלך?" אני שואלת ,והנהמה שמתלווה לקולי
מפתיעה אפילו אותי .הוא לא עונה .לא מדבר .מלבד מבט צונן ,הוא
אפילו לא מכיר בקיומי.
הגוף שלו כבד כשאני מרימה את מותניי ,נאבקת תחתיו .הוא מושך
את התחתונים שלי מטה ,אבל לא טורח להסיר אותם ,הבד נשאר סביב
ברכיי ומקשה עליי לבעוט .זרוע חודרת מתחת למותניי ,מושכת אותי
מעל למיטה ,מכריחה אותי לעמוד על ברכיי כשהישבן שלי באוויר.
"רד ממני ",אני נוהמת ונאבקת בזרועותיו וכמעט מצליחה לברוח,
אבל הוא מהדק את אחיזתו.
