Page 245 - 16222
P. 245
מפלצת בעיניו ׀ 245
קולי בקושי נשמע כשהמילים בוקעות מתוכי" .אני אוהבת אותך,
איגנציו".
הבעת פניו מתקשה כשאני אומרת את שמו ,עיניו מתכהות.
המפלצת מציצה מתוכן ,מביטה בי מאחורי המסכה שלו .היא רוצה
לצאת .היא רוצה שאשחק איתה.
אבל הוא לא מדבר ,אלא מרפה מצווארי .ידו מטיילת מטה,
במורד החזה שלי לעבר שדיי .הוא לופת אותם מבעד לבד ,ואז
שולח את ידיו ואוחז בשולי החולצה שלי ומושך מעלה .אני מרימה
את ידיי באוויר ,מניחה לו לפשוט אותה .הוא פותח את כפתורי
המכנסיים שלי ,מושך את הרוכסן מטה ,ואני יוצאת מתוכם כשהוא
מסיר אותם מעליי.
עיניו בוחנות אותי באיטיות ,מראשי ועד לקצות הבהונות ,ועולות
שוב .הוא מביט בעיניי ועושה עוד צעד לעברי ,נצמד אליי .אני
מרגישה את החום שקורן ממנו ,הבושם שלו משכר.
הניחוח מסחרר אותי.
"אילו היית יכולה לקרוא את המחשבות שלי "...הוא משתתק
וצוחק בקדרות" .היית רועדת".
אני כמעט רועדת מעצם האמירה" .על מה אתה חושב?"
הוא מקיף אותי ונעמד מאחוריי ,מזיז את שיערי מהדרך .יד לופתת
את מותני ,מושכת אותי לאחור ,לעומתו ,והוא מתכופף ומנשק את
צווארי.
"אני חושב שהדרך היחידה שבה תוכלי להיות אפילו מושלמת
יותר כרגע ",הוא אומר לעומת עורי" ,היא אם אני אזיין אותך כל כך
חזק עד שהאנשים בלובי ישמעו אותך צורחת".
זה עובד.
אני רועדת ,אבל הוא עדיין לא סיים.
"אני רוצה לדחוף אותך עד לגבול ,קאריסה .כל כך חזק ,כל כך
רחוק ,עד שתשנאי אותי".
"אני לעולם לא אוכל לשנוא אותך".
ברגע שאני אומרת את זה ,היד שלו שוב אוחזת בגרוני ,מרימה את
