Page 249 - 16222
P. 249
מפלצת בעיניו ׀ 249
"תשחרר אותי ",אני דורשת כשהוא חודר אליי שוב .אני רוצה
לומר עוד משהו ,אבל התחושה מכה אותי באלם לרגע .פאק ,ההרגשה
כל כך טובה...
"תשחררי את עצמך".
"אני מנסה ".אני מתפתלת בתוך הכבלים שוב" .בבקשה ,רק
תשחרר את הקשרים".
הוא צוחק שוב .צוחק .אני אומנם אוהבת את ההרגשה שלו בתוכי,
אבל הוא מתחיל לעלות לי על העצבים.
"טוב ,שיהיה ",אני נוהמת" .נראה לך שאתה כזה קשוח? אתה
אפילו לא מסוגל להתמודד עם קרב הוגן .אתה החלש מבינינו .פאקינג
פחדן .זה מעורר רחמים".
אני לא יודעת מאיפה ההתפרצות שלי מגיעה ,אבל זה עובד .נאז
תופס את פרקי הידיים שלי בגסות ,מושך את הכבלים ומשחרר את
פרקי ידיי .ברגע שהידיים שלי חופשיות ,הוא הופך אותי כך שאני
שוכבת על גבי והוא גוהר מעליי.
אני מביטה בעיניו .חרדה מבעבעת בתוכי ,מתערבבת עם ניצוץ
של ריגוש .הבעת הפנים שלו מעוררת אימה .הוא לא מדבר ,אבל אני
רואה את זה על פניו.
הוא מתכוון לגרום לי להתחרט על מה שאמרתי.
הרגליים שלי נמשכות מעל לכתפיו הרחבות כשהוא נע בתוכי
ללא רחמים ,פעם אחר פעם .ידו על הגרון שלי ,לוחצת על הווריד
בצוואר שלי ,גורמת לי לסחרחורת בזמן שהוא מזיין אותי באכזריות.
ומזיין אותי.
ומזיין אותי.
אחיזתו כה חזקה עד שנראה לי שאני עוד ארגיש אותה מחר ,סימני
ידיים שיוטבעו עמוק בעורי בגוונים עמוקים של שחור וכחול ,כשהוא
כובש את גופי ,מחרב את ניסיונותיי להילחם בו .אני נאבקת בו ,מנסה
להוריד את הרגליים שלי מכתפיו ,כל חדירה עמוקה להכאיב .אני
נועצת בו ציפורניים ,משאירה סימנים על השריון שלו ,מקיזה את
דמו ,אבל זה כלל לא מרתיע אותו.
