Page 243 - 16222
P. 243
מפלצת בעיניו ׀ 243
"מה?"
"את מסתכלת עליי כאילו את חושבת שאת לא מכירה אותי ",הוא
אומר" .מה הבחורה הזאת אמרה לך?"
אני המומה מהקלות שבה הוא קורא אותי.
אני מגמגמת לרגע עד שהוא שולח אליי את שתי ידיו ,חופן את
לחיי ומכריח אותי להביט בו" .תגידי לי".
"שום דבר ,למען האמת .היא רק אמרה שאף אחד לא קורא לך נאז,
לא מאז ...שאיבדת את המשפחה שלך".
אני מצפה לכעס — כלפיה ,או כלפיי ,כלפי מישהו .במקום זאת,
אני רואה כאב ,עווית קלה לפני שעיניו נעצמות ,כאילו דבריי פוגעים
בו כל כך עד שהוא לא מסוגל להביט בי.
הוא נשאר כך לרגע ,אבל ההבעה מתפוגגת כשהוא פוקח את עיניו
שוב .הוא מרפה מפניי ואוחז בידי ,מרים אותה ומצמיד אותה אל החזה
שלו" .סיפרתי לך מה קרה".
הצלקות.
כאב מתעורר בחזי למשמע המילים .רגשות האשם מכרסמים בי
על כך שהעליתי את הנושא .אני עומדת להתנצל ,לשנות את הנושא,
אבל הוא משתיק אותי כשהוא מתכופף ומנשק את שפתיי .הנשיקה
רכה ומתוקה ,איטית ,ולשונו עוברת על שפתי התחתונה ופוגשת את
שלי .אני נאנחת לתוך פיו וזוכה בצחקוק קל כשהוא סוף סוף מרים
את ראשו.
