Page 256 - 16222
P. 256
256׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אבל אני לא רגילה לזה .הוא תמיד משדר הילה של שלמות ,הכול
מסודר ומרוסן .הגבר שלפניי הוא כאוס מסודר ,מה חלחל מבעד
לסדקים כשהשריון שלו התבקע.
אני מביטה בו לרגע ,וחששי מתעורר .הוא נעלם לרוב היום ,השאיר
אותי לבדר את עצמי .אני לא בטוחה לאן הוא הלך ,או למה ,אבל
שמחתי שהוא חזר .הכול מרגיש הרבה יותר קר כשהוא לא בסביבה.
"איגנציו".
הוא נכנס לחדר האמבטיה ,מבטו לוכד את שלי במראה" .יש סיבה
מיוחדת שאת קוראת לי ככה?"
"זה השם שלך ",אני אומרת כשאני עונדת את העגילים" .ככה
כולם קוראים לך".
"הם בדרך כלל קוראים לי ויטאלה ".הוא נעמד מאחוריי" .ואת
לא כולם".
זרועותיו מקיפות אותי ,ידו עולה לבסיס הגרון שלי ואגודלו מלטף
בעדינות את החבורות על צווארי .הוא לא מדבר ,אבל המילים כתובות
בעיניו הכהות העמוקות ובזעף ששפתיו מביעות .מעולם לא ראיתי את
הבעת הפנים הזאת עליו ,אך הוא כמעט נראה מלא בחרטה.
אבל הוא לא מתנצל .הוא נאנח ,מצמיד את לחיו לשיערי כשאני
נשענת עליו .אני צופה בבבואה שלו כשהוא עוצם את עיניו ומחבק
אותי.
זה אינטימי באופן מוזר.
הוא נראה כה פגיע.
אני לא זזה ,אלא רק מסתכלת עליו ,מתאהבת בו יותר ויותר עם
כל שנייה שחולפת.
"קדימה ,ילדת יום־הולדת ",הוא אומר לבסוף" .הלילה מחכה
לנו".
אני לא מרגישה שונה במיוחד ,עכשיו שאני בת תשע־עשרה,
משהרגשתי בגיל שמונה־עשרה .לא שציפיתי שארגיש אחרת ,אבל זה
מוזר .אני לא מרגישה כאילו זה יום ההולדת שלי .אני מניחה שכל יום
מיוחד כשאני עם הגבר הזה.
