Page 260 - 16222
P. 260
260׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
שאת רוצה .משפחה ,ילדים ...כל מה שתרצי .אני רואה את זה קורה
בשבילך".
אני מחייכת" .זה נשמע נפלא".
"זה יכול להיות ",הוא אומר בשקט" .אם ירצה האל ,כך יהיה".
"החיים האלה כוללים אותך?"
"את רוצה שהם יכללו אותי?"
"כמובן שכן .אני מוכנה לוותר על כל שאר הדברים כל עוד אתה
תישאר שלי".
הוא מסתכל עליי בדממה לרגע ,לא מגיב למה שאמרתי ,ואז
מכניס את ידו באיטיות לז'קט שלו .הוא שולף קופסת קטיפה
קטנה ,וכל שריר בגופי נקפץ כשאני רואה אותה .ליבי מחסיר
פעימה ומייד חוזר לחיים ,כאילו עבר בו זרם חשמלי ,והולם בחוזקה
בחזי.
שיט.
שיט.
שיט.
הוא פותח את הקופסה בלי לומר מילה ,מעט אור השמש שנשאר
מכה ביהלום האובאלי שבמרכז הטבעת .אני מביטה בה בתדהמה,
נוצצת באור .אני לא מבינה דבר בתכשיטים ,לא הייתי מסוגלת לנחש
כמה קראט היא גם אם חיי היו תלויים בכך ,אבל אני יודעת מספיק
כדי להבין שהיא ראוותנית במיוחד.
הוא שותק.
אני שותקת .הוא מביט בקופסה שבידו ,מוציא את הטבעת כעבור
רגע ,מחזיק אותה מולו.
אין סיכוי שהוא עושה את מה שאני חושבת שהוא עושה.
פשוט אין סיכוי.
עיניו עולות שוב ולוכדות את שלי ,ואני רואה את האמת בתוכן,
אורבת באפלה" .את באמת מתכוונת לזה?"
אני מהנהנת באיטיות" .אחרת לא הייתי אומרת את זה".
זה חייב להיות חלום .זה חלום .אני ישנה ,או בתרדמת .אולי הוא
