Page 265 - 16222
P. 265
מפלצת בעיניו ׀ 265
אני יושבת במקום שלי בלי לזוז ,בזרועותיו של נאז ,בזמן שהגברים
בזירה חובטים זה בזה ללא רחם ,סיבוב אחרי סיבוב ,מאטים לעיתים
רחוקות .אנחנו כה קרובים עד שאני רואה את הדם ,הזיעה ,והדמעות,
שומעת את המכות מעוררות החלחלה ,את הנהמות והאנקות והצעקות.
זה ברברי.
אני מזועזעת.
מבט חטוף בנאז מגלה לי שהוא מרותק.
הוא צופה בקרב ,מוקסם לחלוטין .שאר האנשים סביבנו מריעים
ולועגים ,צועקים ומזנקים מתוך המושבים ,אבל נאז רק יושב שם,
צופה במלוא תשומת הלב ,אגודלו מלטף את זרועי בהיסח הדעת.
דומה שהמתאבקים שווים זה לזה בכוחם כשהם מתחרים ראש
בראש .נאז מהדק אותי אליו כעבור כמה סיבובים" .בעד מי את?"
"מכנסונים כחולים".
"מכנסונים כחולים ",הוא חוזר וצוחק" .יש לך סיבה מסוימת?"
כן ,אבל אני לא מתכוונת להודות בה .שיערו של המתאבק
במכנסונים הכחולים מגולח כך שדוגמה מופיעה בצד ראשו .היא
מרתקת אותי.
במקום זאת ,אני מושכת בכתפי .לא באמת אכפת לי מי ינצח.
הקרב נמשך עוד ועוד .כל חבטה מעבירה גל של התרגשות בקהל.
אני שומעת את צווחותיהם הנלהבות ,מרגישה אותו מרעיד את הרצפה
תחת רגליי ,מטלטל את האוויר סביבי .נאז לא מוסיף לדבר ,אלא
צופה ,הבעת פניו מתקדרת כשהוא מביט בזירה .בסיבוב האחרון,
המולה פורצת באולם כשמכנסונים אדומים מכה בכחולים כה חזק עד
שאני שומעת את קול העצם נשברת ומרגישה אותו נופל על הקרקע.
הוא איבד את ההכרה.
זה נגמר .חצי מהאולם מריע בזמן שהמהום נמוך של קריאות בוז
כמו זורם מתחת לחגיגה המתמשכת .נאז סוף סוף מתיק את עיניו
מהזירה ואני מזדעפת" .אני מניחה שמכנסונים אדומים ניצח".
"אני מניח ",הוא אומר" .וטוב שכך".
"למה?"
