Page 264 - 16222
P. 264
264׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
מחוץ לטווח ראייה ,אבל אני איטית מדי .עיניה של ברנדי נפערות
כשהיא תופסת את ידי ומרימה אותה" .אין פאקינג מצב! התארסתם?"
אני מרגישה את החום מציף את פניי .כל השורה כמו משתתקת
ותריסר זוגות עיניים מתאמצות להסתכל עלינו.
"התארסנו ",אומר נאז.
מלמולים שקטים שוברים את הדממה ,כמה ברכות ,מבטים מוכי
הלם .ברנדי אוחזת ביד שלי בחוזקה ,מתפעלת מהטבעת באור ,וצחוק
גברי משסע את חלל האוויר .נאז נקפץ כשהצליל מהדהד מתוך אותו
הגבר שהרגיז אותו אתמול בלילה.
"אף פעם לא חשבתי שאזכה לראות את זה ",הוא אומר" .ויטאלה
מתחתן שוב".
פניי נופלים למשמע המילים.
ויטאלה מתחתן שוב.
שוב.
שאר האנשים שוב משתתקים ,מפנים את מבטיהם .אני פונה אל
נאז ,מבולבלת ,ורואה שהוא מביט ישר ,על הזירה ,פניו נעדרים כל
רמז לרגש .הוא קר כפסל .כאילו הוא לא שמע ...הוא פה ,אבל איננו.
"פסילה שלישית ",ממלמל ריימונד ,המילים בקושי נשמעות מעל
שאגת הקהל" .אתה יוצא מהמשחק".
כעבור רגע ,נאז נשען ברפיון בכיסאו ,משליך את זרועו סביב
כתפיי ומצמיד אותי אליו .יש לי מיליון שאלות (כמו למה לעזאזל
הוא התכוון במילה שוב?) אבל אני יודעת שעכשיו לא הזמן המתאים
לשאול אותן .נאז מנשק את ראשי ולא אומר מילה כשכאוס פורץ
בזירה.
אני לא יודעת מה קורה — מי זה מי או מה זה מה — אבל כולם
סביבנו שקועים במתרחש .שני גברים עושים את דרכם אל הזירה,
המוזיקה רועשת והקהל צורח .אחד מהם לבוש במכנסיים קצרים
כחולים ,השני באדומים ,ויש להם שמות שאני לא מסוגלת לבטא
ופרצופים שאני לא מזהה.
הסצנה האכזרית שמתרחשת מהרגע שבו הפעמון מצלצל מבהילה.
