Page 261 - 16222
P. 261
מפלצת בעיניו ׀ 261
חנק אותי אתמול בלילה עד שאיבדתי את ההכרה ,ואולי אני מתה,
ואולי הוא סתם עובד עליי .אולי אני טועה.
אולי זאת סתם בדיחה אכזרית.
משהו ,כל דבר שהוא ...פשוט אין שום סיכוי שזה אמיתי .אין
סיכוי שזה מה שאני חושבת שזה ,שהוא מתכוון למה שאני חושבת
שהוא מתכוון .אין סיכוי שהוא עומד לומר —
"תתחתני איתי".
שתי המילים מרוקנות את כל החמצן מהחצר סביב .החזה שלי
בוער ,עיניי מתערפלות .אני שואפת חדות .אני לא יכולה לנשום,
לעזאזל.
אני ממצמצת שוב ושוב ,מבטי מנתר ממנו לטבעת ,וחוזר חלילה.
המוח שלי צורח במחאה ,צועק את כל מה שלא תקין בכל המצב הזה.
זאת רשימה באורך קילומטר .אני מכירה אותו רק כמה חודשים .אני
לא מבינה כל כך הרבה דברים בו .אני צעירה ,ואולי נאיבית ,והוא
אפל ,ואולי קצת מסוכן .אני מכירה רק חלקים מעורפלים מההיסטוריה
שלו ,ואמא שלי בכלל לא יודעת שהוא קיים.
כל כך הרבה דברים לא תקינים ,אז למה המילים האלה נשמעות
כה נכונות?
תתחתני איתי.
הוא לא ביקש.
זאת לא שאלה.
הוא יודע.
הוא פאקינג מכיר אותי.
קולי בוגד בי כשאני מנסה לדבר .שפתיי נפשקות ,אבל אף צליל
לא בוקע מפי ,רק אנחה נרעדת .נאז מביט בי ,חיוך עולה על פניו
באיטיות ,גומותיו מופיעות .הוא מושיט לי את הטבעת ,מרים גבה.
אני שולחת את ידי מעל לשולחן ,רועדת כשהוא משחיל אותה
על אצבעי.
אני פולטת ציוץ ,ואז מגמגמת בליל של מילים ,אבל הן נקטעות
כשהוא קם ורוכן מעל לשולחן ,ומשתיק אותי בנשיקה .אני מנשקת
