Page 259 - 16222
P. 259
מפלצת בעיניו ׀ 259
"אני לא רוצה לקום וללכת .אני אף פעם לא אקום ואלך".
"אל תגידי את זה אם את לא מתכוונת לזה".
"אני נשבעת ",אני אומרת" .הייתי רצינית כשביקשתי ממך
להישאר באותו לילה ,ואני רצינית עכשיו .גם אני מאוהבת בך".
"את אי פעם חושבת על העתיד?" הוא שואל.
"כל הזמן".
"מה את רואה?"
"אני לא בטוחה ",אני מודה ומסובבת את הכפית שלי בקינוח
השוקולדי" .אני אפילו לא בטוחה מה יש לי לעשות בניו יורק .אם אין
לי מלגה אני כבר לא יכולה ללמוד".
"אל תדאגי לגבי זה".
"איך לא?" אני שואלת" .אני כבר לא בטוחה לגבי שום דבר ...חוץ
ממך ,בכל אופן .אתה הדבר היחיד בחיים שלי שאני בטוחה לגביו .אני
יודעת שאני רוצה אותך ...זקוקה לך .אני יודעת שאני אוהבת אותך.
שום דבר אחר כבר לא ממש הגיוני".
"אל תגידי את זה אם את לא —"
"אם אני לא מתכוונת לזה ",אני ממלמלת וקוטעת את דבריו.
"תאמין לי ,אני מתכוונת לזה".
"את רוצה לדעת איזה עתיד אני רואה? מה אני רואה בשבילך?"
אני מביטה בעיניו" .מה?"
"אני רואה אותך מקבלת את כל מה שאי פעם רצית ",הוא אומר.
"כל מה שאי פעם חלמת עליו .בגדים ,נעליים ,בתים ,מכוניות...
סירות".
אני צוחקת" .סירות?"
הוא מושך בכתפיו" .יכול להיות שתרצי סירה ,את יודעת ,כדי
לשוט באחת התעלות בוונציה כשתבקרי באיטליה באחד הימים".
"אוקיי ,אני מודה שזה ,לפחות ,נכון ",אני אומרת" .אבל אני לא
באמת צריכה את כל הדברים האלה".
"אבל הם יכולים להיות שלך ",הוא אומר" .כל מה שאת רוצה
בחיים .את יכולה לסיים את הלימודים ולהתחיל את החיים איך
