Page 267 - 16222
P. 267
מפלצת בעיניו ׀ 267
רגשות שאני לא מצליחה לבלוע חוסם את כניסת האוויר לריאותיי.
תינוק.
הוא נאנח עמוקות" .הם מתו ,ואני שרדתי .הייתי צעיר יותר ממך...
צעיר וטיפש ,לא חשבתי שדברים כאלה אי פעם יקרו לי .אבל אני כבר
לא נאיבי ,קאריסה .אני לא מתכוון לאבד עוד מישהי .אני לא מתכוון
לחזור על אותן הטעויות".
"מי מסוגל לעשות דבר כזה?"
"פחדן ",הוא אומר" .שוטה .מגיע לו להיענש ,אבל הרשויות
הניחו לו ללכת .הם שיחררו אותו .אז נשבעתי שיום אחד אגרום לו
לשלם".
"עשית את זה?" אני שואלת בלחש.
"לא ",הוא אומר ומתקרב אליי" .עדיין לא".
אני רואה אותו טוב יותר עכשיו כשהוא קרוב ,רואה את העצב
שנחבא בעיניו .אני לא חושבת ,אלא מייד שולחת את ידי ומניחה
אותה על לחיו ,מרגישה את השיער הגס ,את הזיפים לעומת כף ידי.
נאז לא אוהב כשנוגעים בו הרבה ...הוא מעדיף להיות זה שנוגע,
להיות בשליטה ,גם אם זו רק אשליה .אני אומנם לא יודעת הכול
על ההיסטוריה שלו ,אבל את זה אני יודעת .זה משהו שלמדתי בזמן
שהייתי איתו.
לכן אני מצפה שהוא יתרחק ממני ,שהוא ייאחז בידי ,יזוז מטווח
הנגיעה שלי או יסיח את תשומת ליבי ,אבל במקום זאת הוא רק עומד
שם ,מביט בי ,מניח לקצות אצבעותיי לטייל לאורך קו הלסת שלו
ולחקור את פניו.
"אני לא אתן לזה לקרות שוב ",הוא חוזר" .את חשובה לי ,קאריסה.
לא ציפיתי שתהיי".
"למה ציפית?"
"אני לא יודע למה ציפיתי ",הוא אומר" ,אבל לא ציפיתי לתמימות
שלך".
"אני לא כל כך תמימה".
הבעת פניו מתרככת" .את חתלתולה קטנה וחמודה".
