Page 272 - 16222
P. 272
פרק 20
אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים.
ביום הראשון של שיעור פילוסופיה ,פרופסור סנטינו עמד מול
הכיתה ואמר את המילים האלה ,ציטט את הפילוסוף הרקליטוס .הוא
אמר אותן באמונה שלמה ,ומבחינה תיאורטית הן היו ממש הגיוניות,
עד שהוא ביקש מאיתנו להסביר מה משמעותן.
לא הרמתי את היד.
היו כמה תגובות ,אבל הן תמיד היו אחת משתי תשובות — או שזה
מפני שאתה השתנית ,או מפני שהנהר השתנה .הדיון נמשך כמעט כל
השיעור .בסופו ,מישהו ביקש מסנטינו לומר לנו איזה צד צודק.
הוא רק משך באחת מכתפיו ,טפח במצביעון שלו על הרצפה
הקשה בהיסח דעת" .אף אחד לא יודע .אולי שניהם".
עכשיו ,חודשים רבים לאחר מכן ,כשאני עומדת בחדר המעונות
מוקפת בכל החפצים שלי ,סובלת מג'ט־לג ומרגישה לא שייכת ,נראה
לי שאני סוף סוף מבינה את זה .אני לא אותו האדם שיצא מפה לפני
ארבעים ושמונה שעות.
וכשמלודי מתפרצת לתוך החדר ,פעורת עיניים ותזזיתית ,אני
מייד יודעת :גם המקום הזה השתנה .דקות ,שעות ,ימים חלפו ...זמן
ששינה אותי ,זמן שלעולם לא אוכל להחזיר או לחוות כאן .זמן שלא
הייתי פה.
זמן אבוד.
הוא משנה הכול.
