Page 276 - 16222
P. 276
276׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"אני ,אה ...אני מעדיפה להישאר פה הלילה".
מבט פגוע חולף על פניו ,גאווה פצועה ,כאילו דחיתי אותו" .את
רוצה לישון פה?"
"כן .כלומר ,אם לא אכפת לך .אני חייבת לסיים לארוז וככה תהיה
לי הזדמנות להשלים פערים עם מלודי".
נאז נראה כאילו הוא עומד להתווכח ,אבל הטלפון שלו מצלצל
שוב ועוצר אותו .הוא נאנח ,מנשק את ראשי וצועד אל הדלת" .אני
אחזור מחר בבוקר".
הוא יוצא בלי לחכות שאלווה אותו למטה ,ואני מתעלמת מזה .מה
הם כבר יעשו? יזרקו אותי מהבית? זאת בהחלט לא הפעם הראשונה
שהוא הסתובב במסדרונות האלה לבדו.
אני פונה אל מלודי ,שנשכבת על המיטה שלה ,בוהה בחלל,
המומה" .את מאורסת".
"כן".
היא מפנה אליי את מבטה הספקני" .סיפרת לאמא שלך?"
"לא ",אני לוחשת" .עדיין לא".
מלודי פורצת בצחוק ,כאילו זה הדבר המצחיק ביותר שהיא אי
פעם שמעה .אני מחייכת ,זה באמת מגוחך ,ועם זאת הבטן שלי
מתכווצת בחוזקה ,עד כדי כך שאני בקושי מצליחה לנשום.
אמא שלי לא בדיוק תיקח את זה בקלות.
היא תחשוב שהעיר השחיתה אותי.
ואולי זה נכון ,אבל אני מאושרת .אני לא יכולה להיכנס לאותו נהר
פעמיים ,אבל זה בסדר ,מפני שיש עוד נהרות בעולם ,מים בתוליים,
ואני אזכה לגלות אותם עם גבר חלומותיי.
השמיים עדיין כהים .השעה כה מוקדמת עד שבקושי אפשר לקרוא
ליום 'מחר' או לשעה 'בוקר' כשנאז חוזר למעונות .הוא שוב עולה
