Page 273 - 16222
P. 273
מפלצת בעיניו ׀ 273
מלודי מתנשפת ,מביטה בי כאחוזת טירוף .אני קופאת מול הארון
שלי ,בידי ערימה של מתלים שאני עומדת לארוז בקופסת קרטון.
עיניה צופנות סודות שהיא נואשת לגלות ,אבל הבעת פניה מספרת לי
שאלה עלולים להיות סודות שאני לא רוצה לשמוע.
"שמעת?" היא שואלת ,עיניה מרפרפות לעבר השולחן שלי ,שם
נאז עורם את הספרים שלי בדממה ,גבו אלינו.
"מה?"
"השטן ",היא אומרת ,וסוגרת את הדלת" .הוא מת!"
אני ממצמצת שוב ושוב" .הא?"
"השטן ",היא אומרת שוב" .סנטינו! הוא מת!"
בטני מתהפכת ,כל קרביי נקפצים ,ואני בקושי מצליחה לכבוש את
הבחילה שעולה בי .יש לי מיליון שאלות ,אבל אני לא מצליחה לבטא
יותר מכמה הברות.
"מה? מתי? איך?"
"זה קרה ביום חמישי ...או שישי .אני לא יודעת .אבל מישהו הרג
אותו! דקרו אותו או משהו ...שיפדו אותו ".קולה הוא אך לחישה,
נשבר כשהיא מתקרבת אליי" .אומרים שזה היה המצביעון הזה שלו,
שהמקל היה ,כאילו ,תקוע ,בחזה שלו! היית מאמינה?"
אני לא מאמינה .דבריה מכים בי ,ניתזים על פני השטח ,מסרבים
לחדור פנימה .כיצד ייתכן שהוא מת? "מי עשה את זה? מי הרג אותו?"
"לא יודעים ",היא אומרת" .המשטרה חוקרת ,אבל לא נראה לי
שהם עצרו מישהו .זה פשוט ...וואו .מישהו הרג אותו".
"מי היה עושה משהו כזה?" אני מסתכלת על נאז ,שאורז את
הספרים שלי בדממה" .נאז?"
הוא מסתובב למשמע שמו ומרים את גבותיו" .כן?"
"פרופסור סנטינו ...הוא מת!"
הבעת פניו מאופקת" .שמעתי".
"היית מאמין?"
"כן ",הוא אומר ,תשובתו התמציתית מפתיעה אותי" .הדבר היחיד
שמדהים אותי הוא שזה לא קרה קודם".
