Page 274 - 16222
P. 274
274׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"מה? מה זאת אומרת?"
"לדניאל לא היו הרבה חברים ,קאריסה ",הוא אומר" .זה היה רק
עניין של זמן עד שהוא ירגיז את האדם הלא נכון".
אני מסתכלת עליו .איך הוא יכול להיות כה אדיש? נכון ,סנטינו
לא היה נחמד ,אבל נאז הכיר אותו.
מלודי מכחכחת בגרונה ,מחזירה את תשומת הלב שלי אליה .היא
פוצחת בתיאוריות קונספירציה ,מי יכול היה לעשות מה ולמה ואיך,
כאילו אנחנו משחקים הרמז והיא יכולה לפתור את התעלומה עם
פריטי המשחק המתאימים .אני מקשיבה לה ,תשומת ליבי כל הזמן
עוברת אל נאז .הוא עסוק באריזה ,אבל אני יודעת שהוא מקשיב לנו.
"זה פשוט כל כך מטורף ",אומרת מלודי כעבור רגע" .תודה לאל
שאנחנו עוברות השבוע .אני לא יודעת אם אני מרגישה בטוחה פה
עכשיו ,את יודעת? זה מפחיד".
"אני יודעת ",אני לוחשת" .אמא שלי תמיד אמרה שניו יורק
מסוכנת מדי".
חבטה קולנית מהדהדת בחדר .אני נרתעת ומלודי נשנקת בהפתעה.
עיניי מתמקדות בנאז בהלם כשהוא מתכופף ומרים את ספר הלימודים
שהוא הפיל על הרצפה .הוא מניח את הספר בקופסה בשקט וממשיך
לארוז את השאר כאילו הוא לא קטע את השיחה שלנו.
"אז את אורזת עכשיו ",אומרת מלודי" .את חוזרת הביתה למשך
הקיץ?"
לפני שאני מספיקה לענות ,נאז מתערב" .לתמיד".
"מה?" שואלת מלודי.
"היא חוזרת הביתה לתמיד ",מבהיר נאז.
מלודי מעבירה את מבטה בינינו" .רגע ,מה? את חוזרת לגור עם
אמא שלך?"
"לא ",אני אומרת בשקט" .אני עוברת לגור עם נאז".
לא חשבתי על הדברים האלה אמש .למעשה ,לא ממש קלטתי
את זה עד שנחתנו בניו ג'רזי ונאז אמר לי שהוא יעזור לי לארוז את
הדברים שלי כדי שאוכל לעבור לגור אצלו.
