Page 318 - 16222
P. 318
318׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
הריאות שלי לא מתפקדות כראוי כשהוא מסתכל עליי ככה.
החזה שלי בוער ,הבטן שלי מתהפכת ,ראייתי מטשטשת וברכיי
רועדות ,ושני החצאים שלי זועקים בכל כוחם .אני אוהבת אותו .אני
שונאת אותו .הוא כל מה שטוב .הוא הרע בהתגלמותו .הוא מעניק
משמעות לחיי .יום אחד הוא ישים להם קץ.
הנסיך על הסוס הלבן שלי התגלה כנבל בסיפור האגדות שלי,
ומשהו בי לא רואה בכך דבר פסול ,מפני שבסופו של דבר הכול בכל
מקרה ייעלם.
שום דבר לא נמשך לנצח.
אין דבר כזה באושר ועושר עד עצם היום הזה ,לדעתי.
נאז מרים גבה בשאלה אבל ממשיך לשתוק .אני מהססת לרגע ,ואז
מסתובבת והולכת משם.
אין לי מה לעשות.
אני צועדת ברחבי הבית במעגלים ,מתיישבת באחד החדרים
לזמן מה ועוברת לחדר הבא ,בלי להיכנס לחדר העבודה .אני שוקלת
להתקשר למספר שאמא שלי השאירה לי ,אבל מרגישה כאילו אני
בוגדת בנאז ,מה גם שאני לא בטוחה מה לומר לה .העובדה שהיא לא
התקשרה אליי בולטת עד כאב.
אני שולחת הודעה למלודי ומתנהגת כאילו הכול כרגיל.
אני זורקת ציפורים קטנות על מסך הנייד שלי ומחסלת חזירים כדי
להעביר את הזמן.
אני אפילו יוצאת ומטיילת בחצר האחורית .אין פה כלום מלבד
עצים ודשא ,מכסחת דשא נואשת שישתמשו בה וכמה שיחי ורדים
שדומה שמתו לפני הרבה מאוד זמן .אני מוצאת את הכניסה החיצונית,
כנראה של המרתף ,ושוקלת לרדת לשם מתוך שעמום ,עד שאני
תופסת את נאז צופה בי מחלון חדר העבודה.
מבטו הבוער משסע אותי ,אז אני חוזרת פנימה ,רק כדי לחמוק
ממנו ,עולה למעלה וצונחת על המיטה ,נכנעת לתשישות ונרדמת.
כשאני מתעוררת ,החדר חשוך .הלילה כבר ירד.
הגרון שלי יבש.
