Page 313 - 16222
P. 313
מפלצת בעיניו ׀ 313
"לי אין".
"היה לך סוד ",הוא אומר" .אני הייתי הסוד שלך .אנחנו שומרים
על החלקים האפלים ביותר שלנו לעצמנו עד שאנחנו חושבים
שאנשים אחרים מוכנים לראות אותם .לפעמים זה אף פעם לא קורה,
אבל ידעתי שהלילה ...ידעתי שהגיע הזמן שתראי אותי".
"שאני אראה אותך? אתה מפלצת!"
"נכון ",הוא מודה" ,אבל אל תעמידי פנים שזה מפתיע אותך.
ידעת מי אני עוד מההתחלה".
"לא נכון".
"נו באמת ,אני לא משקר לך ,אז לפחות תנהגי בי באותו הכבוד",
הוא אומר" .כל חלקי הפאזל היו שם מההתחלה ,כל אחד ואחד מהם.
את אומנם סירבת לחבר ביניהם ,לראות את התמונה הגדולה ,אבל
זה לא אומר שלא ידעת מה מופיע בה .אמרתי לך שאני לא אדם
טוב .אמרתי לך שלעולם לא אהיה אדם טוב .זאת המציאות ,מתוקה,
ובכל זאת ביקשת ממני להישאר ".הוא שולח את גב כף ידו ומלטף
את לחיי ,ואז נע במורד הצוואר ולאורך החזה שלי" .התמסרת אליי
ברצון ,כאילו הגוף שלך כבר היה שלי".
אני מעיפה את ידו בסטירה ,קול החבטה מהדהד במטבח השקט
כשאני מנסה להתרחק ממנו" .משהו בך לא בסדר".
"הרבה דברים בי לא בסדר ",הוא אומר" .מאז שאבא שלך כיוון
רובה ציד לחזה שלי ולחץ על ההדק".
"למה?" המילה בקושי נשמעת כשדמעות זולגות מזוויות עיניי.
"למה הוא עשה את זה? למה שהוא יעשה משהו כזה?"
"נקמה".
"למה?" אני שואלת שוב" .מה עשית לו?"
"כלום ",הוא אומר" .הוא לא רצה להתנקם בי ,הוא רצה להתנקם
באבא של אשתי".
"באבא שלה?"
הוא מהנהן" .ריי".
אני ממצמצת שוב ושוב ומביטה בו בהלם.
