Page 308 - 16222
P. 308
308׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
אני בקושי מאמינה.
הבעת פניו של נאז מתקשה .הוא כה דומם עד שאני לא בטוחה אם
הוא נושם" .מה הוא אמר לך?"
"הרבה ",אני רוטנת" .ושום דבר ,למען האמת .הכול שקרים ,או
שזאת הייתה האמת .אני לא יודעת .הבנתי מי הוא והלכתי משם".
"מה הוא רצה?"
"להסביר למה הוא עזב".
"והוא הסביר?"
"לא ,לא נתתי לו את ההזדמנות".
נאז מלטף את לחיי באגודלו ונאנח עמוקות" .אולי כדאי שתיתני
לו".
מצחי מתקמט" .כן?"
"כן ",הוא אומר" .אני מעוניין לשמוע מה יש לו להגיד".
הנסיעה לניו ג'רזי מהירה יותר כשנאז נוהג .ההרגשה שלי השתפרה,
עכשיו כשהוא איתי ,כאילו הפעם ,במקום להיות במגננה אני יכולה
לצאת למתקפה .הוא מחזיק את היד שלי בין שני המושבים ,ואגודלו
מלטף ומרגיע אותי.
אין לו בעיה למצוא את הבית ,הוא נוהג ברחובות ניוארק כאילו
הוא מכיר את השכונה המוזנחת היטב .המכונית של אמא שלי כבר
פה ,חונה מחוץ לבניין .נאז מחנה את המרצדס מאחוריה ,מדומם את
המנוע ויוצא בלי לומר מילה.
הוא פותח לי את הדלת ואני יוצאת ועושה כמה צעדים לעבר
הבית כשנאז תופס את פרק ידי ועוצר אותי במשיכה .אני מביטה בו
בשאלה ,והוא מניד בראשו" .חכי פה".
מצחי מתקמט" .למה?"
"תסמכי עליי".
