Page 310 - 16222
P. 310
310׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"מה שקורה זה שאמא שלך לא שמחה לראות אותך לידי".
"למה?" אני שואלת ,וקולי רועד" .מי אתה?"
"את יודעת מי אני ",הוא אומר" .השאלה היא מי הם".
"אמא ",אני קוראת אליה" .אמא ,מה קורה פה? איך את מכירה
את נאז?"
היא לא מביטה בי ,אבל אני יודעת שהיא שמעה אותי .הבהלה
שלה מתעצמת כשאני קוראת לו נאז .היא ממשיכה להפציר בו.
"בבקשה ,היא הבת שלי ...הילדה הקטנה שלי .היא עברה מספיק .אל
תעשה לה את זה".
"לא עשיתי לה כלום ",אומר נאז ,ידו עולה ,מתהדקת סביב הגרון
שלי .אני נשנקת כשהוא מתכופף ומנשק את הרקה שלי" .שום דבר
שהיא לא רצתה שאעשה לה".
אמא שלי על סף נשימת יתר" .רק תן לה ללכת ונדבר על זה.
אני אתן לך כל מה שתרצה ,לא משנה מה .קח אותי אבל תניח לה.
בבקשה ,אני מתחננת בפניך .אני אעשה הכול".
נאז משחרר את אחיזתו ,ואני נושמת עמוק ,מבולבלת" .ג'וני
פה?"
"לא".
"אני בטוח שהוא יצא מהדלת האחורית כשהוא ראה אותי ,נכון?"
אמא שלי לא עונה לו ,וזאת כנראה תשובה מספיקה מבחינת נאז .הוא
צוחק צחוק מר" .פעם פחדן ,תמיד פחדן".
"תגיד לי מה אני יכולה לעשות ",היא אומרת" .כל מה שזה לא
יהיה .רק תגיד לי".
"את יודעת מה אני רוצה .תזוזי לי מהדרך ,ואני לא אפגע בך,
כרמלה .זה עד כדי כך פשוט .אני לא רוצה לפגוע בך — למענה ,אני
מקווה שלא אצטרך לעשות את זה .אבל שום דבר לא ימנע ממני
להשיג את מה שאני רוצה".
"אני מבינה ",היא אומרת ועושה עוד צעד לעברנו" .רק תן
לקאריסה ללכת .בבקשה".
"אני לא יכול לעשות את זה ",אומר נאז .אמא שלי משמיעה
