Page 303 - 16222
P. 303
מפלצת בעיניו ׀ 303
נוסע דרך השכונות ,כל אחת מהן נראית קשה יותר מקודמתה ,עד
שאנחנו מתחילים להתקרב לאזור שנראה כמו שיכוני עוני .חלונות
מנופצים ומכוסים בקרשים ,כתובות גרפיטי מכסות את צידי המבנים
המתפוררים ,זבל מפוזר על המדרכות.
בבקשה תמשיך לנסוע.
בבקשה תמשיך לנסוע.
הוא עוצר.
המונית חונה מול בניין לבנים ישן .הבניין הסמוך אליו נטוש,
תוכנו הרוס לגמרי ,אבל השני נראה ראוי למגורים .בקושי .אין זכר
למכונית של אמא שלי .אין סימני חיים כלשהם מסביב ,בפנים לא
דולקים אורות ואין רהיטים על המרפסת הקטנה .אני עומדת לומר
לנהג להמשיך לנסוע ,לקחת אותי בחזרה ,מפני שכנראה נפלה פה
טעות כלשהי ,כשהווילון בחדר הקדמי זז.
מישהו נמצא בפנים.
אני משלמת לנהג ויוצאת ,מתקרבת אל הבית .עולה למרפסת
ודופקת על הדלת ,ליבי הולם בחזי כשאני מחכה .לא יכול להיות
שאמא שלי מתגוררת פה ,בבית הזה ,בשכונה הזאת .היא מסוכנת.
הדלת נפתחת ,זוג עיניים חומות פוגשות את מבטי .הן שייכות
לגבר עם שיער שחור כזפת שהוחלק לאחור עם שביל בצד ,הוא
מבהיק מכמות הג'ל ששמו עליו .יש לו שפם ,אבל שאר הפנים שלו
מגולחים למשעי .הוא לבוש במכנסיים אפורים כהים ווסט ,עם חולצת
כפתורים בהירה .סיגר כבוי תחוב בין שפתיו.
הוא לא נראה כמו מישהו שמתגורר בשכונת עוני.
"אני מחפשת את קארי ",אני אומרת.
"אני יודע ",הוא עונה ,ואני מבחינה במבטא הכבד שלו .זה אותו
האיש שענה לשיחה .הוא זז מדרכי ,מסמן לי להיכנס .אני נכנסת
בהיסוס ,רואה שרוב הבית ריק .הוא עומד ליד הדלת עוד רגע ,מעביר
את מבטו על הרחוב" .באת לבד?"
"כמובן".
הוא סוגר את הדלת ,מרוצה .נכנס אל הבית ,חולף על פניי ,הליכתו
