Page 301 - 16222
P. 301
מפלצת בעיניו ׀ 301
"זה היה נהדר ",הוא אומר בשקט" .אבל את לא צריכה לכרוע על
הברכיים לפניי".
אני לא בטוחה אם לקבל את זה כמחמאה או כעלבון ,אבל הוא לא
משאיר לי זמן לבחור .הוא תופס שליטה ,מפשיט אותי ומושך אותי
במעלה המיטה ,איתו.
הוא נשכב לאחור ,מניח לי להתיישב מעליו .אני שוקעת סביבו,
מכניסה אותו לתוכי ,רעד עובר במורד גבי כשאני שומעת אותו גונח
שוב .הקול כה ראשוני ,משולח רסן.
אני רוכבת עליו ,מתחככת בו ,מקמרת את גבי ומכניסה אותו עמוק
ככל האפשר .ידיו על מותניי ,אבל הוא לא מזיז אותי ,בפעם הראשונה
במערכת היחסים שלנו ,הוא מניח לי לעשות את כל העבודה.
אני יודעת כשהוא עומד לגמור .כפות ידיי על החזה שלו ,מכסות
את הצלקות ,מרגישות את הדופק שלו .הוא דוהר ,אם כי נאז נראה
רגוע ,שרירי הבטן שלו מתכווצים ועיניו נעצמות.
אני מרגישה אותו גומר ,ממלא אותי בכולו .הוא גונח שוב ,הפעם
חזק יותר ,אחיזתו על מותניי מתהדקת .כשהוא נרגע ,אני מפסיקה
לזוז ,והוא פוקח את עיניו ומביט בי .אני מחייכת אליו בהיסוס ,אבל
הוא לא מחייך בחזרה ,אלא מעיף את החיוך שלי ממקומו כשהוא
מוריד אותי מעליו ,משכיב אותי על המיטה ,ומתמקם מעליי.
אני צווחת בהפתעה ,והוא מחכך את אפו בצווארי ונושך את העור
בעדינות" .זה לא היה לי קל".
הוא חודר אליי ,עמוק ,ואני נשנקת .הוא עוד יותר קשה עכשיו
משהיה לפני שהוא גמר" .אני יודעת".
הוא כמו מכונה ,ממשיך ללא הפסקה עד רדת הלילה ,לא עוצר
עד שגופי עייף ,ושנינו מכוסים בזיעה מכף רגל ועד ראש .אני חבוקה
בזרועותיו ,ראשי על החזה שלו .שנינו מסדירים את נשימתנו בדממה,
עד שהדופק שלו חוזר לקצב יציב ,נורמלי.
אני לא חושבת שהלב שלי אי פעם ידפוק באותו קצב.
"את בסדר?" הוא שואל בשקט כעבור זמן מה.
"כן ",אני לוחשת" .למה שלא אהיה?"
