Page 297 - 16222
P. 297
מפלצת בעיניו ׀ 297
"יופי ".כל רמז להומור נעלם מהבעת פניו ,עיניו מתכהות בזעם
כשתשומת ליבו עוברת אל השוטרים שמתאספים מאחוריי .מבטו
עובר ביניהם ,בוחן אותם ,העוינות הצרופה שעולה ממנו מסמרת
את השיער על זרועי" .אם תרצו עוד משהו ,עורך הדין שלי ישמח
מאוד להגיב לבקשות שלכם ,כפי שכולכם יודעים היטב .בגלל זה אני
משלם לו ,ככלות הכול".
"אין לנו שאלות אליך ",אומר הבלש ג'יימסון" .היו לנו רק כמה
שאלות למיס ריד".
"לארוסתי ,עובדה שעכשיו אתם גם יודעים ",אומר נאז" .התעמרות
באישה צעירה היא לא התנהגות שהולמת אותך במיוחד ,ג'יימסון.
חשבתי שאמא שלך חינכה אותך יותר טוב מזה".
נאז לא ממתין לתגובה .הוא מסמן לי לבוא איתו .אני נעמדת לידו
והוא מניח את ידו על גבי ומוביל אותי אל מחוץ לתחנת המשטרה.
המכונית שלו ממתינה לנו ליד המדרכה .אני נכנסת אליה בחשש,
ובחילה עולה בבטני.
נאז משתלב בתנועה ,נוסע לכיוון ברוקלין ,ורק אז נרגע .גופו
נרפה במושב ,והוא נאנח עמוקות .אני לא בטוחה אם מהקלה או
תסכול.
"איך ידעת שאני נמצאת שם?" אני שואלת בשקט.
"עמית שלי היה אדיב דיו להתקשר כשהוא ראה שהביאו אותך.
הגעתי לשם מהר ככל שיכולתי".
"תודה ",אני אומרת" .אני שמחה שבאת".
הוא מביט בי .שולח את ידו ואוחז בלחיי ,מלטף את העור באגודלו.
"אני תמיד אבוא אלייך".
"אתה מבטיח?"
"אני נשבע".
