Page 294 - 16222
P. 294
294׀ ג׳יי .אם .דרהאוור
"אנחנו מקווים ",הוא אומר" .רצינו לשאול אותך כמה שאלות".
"על מה?"
"על דניאל סנטינו".
מצחי מתקמט .פרופסור סנטינו? "מה איתו?"
"אכפת לך לבוא איתנו לתחנה?" הוא שואל ומחייך חיוך ענייני.
העובדה שהוא לא ענה על השאלה שלי לא נעלמת מעיניי" .זה ייקח
רק כמה דקות".
אני מעבירה את מבטי בינם לבין המכונית שחונה לידם — מכונית
משטרה אזרחית ,ללא ספק" .אני לא יודעת".
השוטר השני מתקרב אליי בצעדים מהירים ,הבעת פניו תקיפה.
אני צופה במספיק טלוויזיה כדי להכיר את תרגיל השוטר טוב/שוטר
רע ,והשוטר הזה הוא ללא ספק הסוג השני" .את יכולה לבוא איתנו
עכשיו מרצונך או שנאסוף אותך מאוחר יותר וניקח אותך לתחנה גם
אם לא תרצי".
אני מזעיפה פנים ומסכימה לבוא ,מתיישבת במושב האחורי
כשהשוטר המבוגר יותר פותח לי את הדלת .הוא אדיב יותר ,מנסה
להיות ידידותי ולפטפט כשהוא נוסע אל תחנת המשטרה .הבלש
ג'יימסון ממחלק רצח.
השותף שלו ,הבלש אנדרוז ,הוא ללא ספק חרא מטבעו .הוא יושב
ליד הנהג ,שותק ,זועף.
כשאנחנו מגיעים ,לוקחים אותי לחדר קטן ומשמים שאין בו דבר
מלבד שולחן וכמה כיסאות ,הקירות אפורים עם תת־גוון כחול ,על
הדלת תלוי שלט שעליו כתובה המילה 'חקירות' .אני מתיישבת בכיסא
בחשש ,והשניים מתיישבים מולי .הם מציעים לי משהו לשתות ,אבל
אני לחוצה מכדי להסכים.
השאלות שלהם נשמעות פשוטות על פניו :מתי הייתה הפעם
האחרונה שדיברת עם דניאל סנטינו? על מה דיברתם? מה עשית שם?
הם שואלים אותן פעם אחר פעם ,אותן שאלות מעיקות בלי הפוגה,
מנוסחות קצת אחרת בכל פעם ,כאילו הם מצפים להכשיל אותי לבסוף
ולקבל תשובה שונה.
