Page 291 - 16222
P. 291
פרק 22
בית הקפה שקט מאחר שהלימודים עדיין בפגרה ,כל הסטודנטים
שנוהגים לבקר פה יום יום נסעו למשך הקיץ .אני יושבת במקום הרגיל
שבו התיישבתי כל שבוע ללמוד ,לוגמת מהשוקו־מנטה החם שלי .יש
לו טעם של חטיף שוקולד מנטה נוזלי ,עשיר וקרמי ,משהו שתמיד
העביר במלודי חלחלה.
המחשבה על חברתי גורמת לי להביט בשעון באנחה .היא מאחרת,
לא שאני מופתעת .אני אפילו לא בטוחה אם היא עדיין באה .לא
שמעתי ממנה כל היום .נאז עובד ,אז נסעתי לעיר לבדי ,תכננתי
לבלות קצת זמן עם החברה שלי .הוא השאיר לי קצת כסף מזומן,
הרבה מאוד כסף מזומן ,ומפתחות משלי לבית כדי שאוכל להיכנס
ולצאת כאוות נפשי.
אני מניחה שעכשיו זה גם הבית שלי באופן רשמי .כמה מוזר.
אני לוגמת שוב מהשתייה ,מתענגת על הטעם ,כשאני שומעת את
קולה של מלודי מאחוריי" .טוב ,אני מניחה שדברים מסוימים אף פעם
לא משתנים".
אני מסתובבת ועיניי נפערות כשאני מסתכלת עליה .שיערה
הבלונדיני בדרך כלל ,עכשיו בצבע בלונד־פלטינה ,עם פסים באדום־
עז ושחור.
"אוהבת?" היא שואלת ומנפחת את שיערה" .נראית מיוחד יותר
מכל שאר הכלבות הרגילות".
אני צוחקת ומנענעת את הראש" .זה מאוד את".
