Page 292 - 16222
P. 292

‫‪  292‬׀  ג׳יי‪ .‬אם‪ .‬דרהאוור‬

‫"נכון? זה גם מה שאני חשבתי‪ ".‬היא מזמינה קפה ומתיישבת מולי‪,‬‬
‫לוגמת ממנו ואז פוצחת בפטפטת הרגילה שלה‪ ,‬מדברת עוד ועוד על‬
‫מה שהיא כבר עשתה הקיץ (יותר מדי) ומה המצב עם פול (יותר טוב‬
‫משהיא קיוותה אבל אלוהים‪ ,‬הוא צריך למצוא עבודה)‪ ,‬ואז מעבירה‬

         ‫את הלפיד בחזרה אליי‪" .‬אז‪ ,‬איך החיים כבחורה מאורסת?"‬
                            ‫"בסדר‪ ",‬אני אומרת ומושכת בכתפי‪.‬‬

                  ‫"בסדר‪ ",‬היא חוזרת אחריי‪" .‬זה הכול? בסדר?"‬
                            ‫אני מושכת בכתפי שוב‪" .‬כן‪ ,‬בסדר‪".‬‬

‫היא מגלגלת את עיניה בתגובה ופוצחת בשאלות‪ :‬מתי החתונה?‬
‫איפה? יש לך שמלה? מי מוזמן? אני יכולה לראות שוב את הטבעת?‬
‫אני מרצה אותה‪ ,‬אף על פי שלא ממש חשבתי על כל הדברים האלה‪.‬‬
‫"אז מה את מתכוונת לעשות בשנה הבאה?" היא שואלת‪" .‬את‬
‫יודעת‪ ,‬מאחר שממוצע הציונים שלך לא היה מספיק גבוה לשמור על‬

                                                            ‫המלגה‪".‬‬
‫נראה לי שהעדפתי לדבר על החתונה‪ .‬אני נאנחת ומושכת בכתפי‪.‬‬
‫ניסיתי לא לחשוב על זה‪ ,‬אבל הנושא העסיק את מחשבותיי‪ .‬אני‬
‫עומדת לקבל דרישה לתשלום שכר לימוד שלעולם לא אצליח לשלם‪.‬‬
‫אני יודעת שנאז אומר שמה ששלו שלי‪ ,‬אבל איך אני יכולה לבקש‬
‫ממנו לשלם אלפי דולרים על הקורסים שלי? "אני אמצא פתרון‬

                                                            ‫כלשהו‪".‬‬
‫"חסר לך שלא‪ ",‬היא אומרת‪" .‬אנחנו ממש צריכות לקחת את‬

                                  ‫הקורס הזה יחד — אתיקה וחברה‪".‬‬
‫"בחיים לא‪ ",‬אני אומרת‪" .‬פאק לא‪ .‬נשבר לי‪ .‬בלי קורסים‬

                                                       ‫בפילוסופיה‪".‬‬
                                 ‫היא צוחקת‪" .‬נו‪ ,‬הוא יהיה קל‪".‬‬
          ‫אני מכווצת מפית לכדור וזורקת אותה עליה‪" .‬שלילי‪".‬‬
‫היא מושכת בכתפיה ומסיימת את הקפה‪" .‬את לא יודעת מה את‬

                                                           ‫מפסידה‪".‬‬
‫היא לא יכולה להישאר זמן רב מפני שהיא נפגשת עם ההורים‬
‫שלה לארוחת צוהריים בצד השני של העיר‪ .‬אני נפרדת ממנה‪ ,‬קובעת‬
   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297